שונית באקווריום

כולנו אוהבים להתבונן באקווריומים, במיוחד אם הם גדולים ומכילים יצורים ימיים מרתקים. ואולם, כמה מאיתנו יודעים על הנזק שנגרם לטבע עקב איסוף אותם דגים, אלמוגים וחסרי חוליות? מדיניות חדשה שגיבשה רשות הטבע והגנים תאפשר להמשיך בתחביב זה בלי לפגוע במגוון הביולוגי הימי בישראל ובעולם

ד"ר נעם לידר, יתיר שמיר
|
יולי 2017
|
שלח כתבה
אקווריום של דגים וחסרי חוליות של מים מלוחים
צילום: שאטרסטוק

מערכות אקולוגיות ימיות בכלל ומערכות אקולוגיות של שוניות אלמוגים בפרט הן מורכבות ביותר ופגיעות מאוד. בעשורים האחרונים אנו עדים להידרדרות מצב שוניות האלמוגים ברחבי העולם.

גידול דגים באקווריום לנוי זוכה לפופולריות רבה בעולם. האקווריומים מכילים מים מתוקים או מלוחים, ותחום האקווריומים של מים מלוחים עבר בשנים האחרונות שינויים מהותיים. לאור ההתפתחויות הטכנולוגיות המאפשרות גידול והחזקה פשוטים יחסית של מערכות מים מלוחים מורכבות, כגון אלמוגים חיים, דגי שונית וחסרי חוליות, חלה ירידה במחירי האקווריומים. בה בעת, האינטרנט יצר עלייה במודעות לפוטנציאל הגידול בקרב הציבור הרחב.

מערכת אקולוגית זוטא

התוצאה היא שכיום קיים ביקוש הולך וגובר ליבוא ולסחר במינים רבים של יצורי שונית ימית. יתרה מכך, אם בעבר בקשות ליבוא ולסחר התמקדו בעיקר בדגים, עם הזמן התרחבו הבקשות ליבוא אלמוגים חיים וכיום אף למספר לא קטן של חסרי חוליות נוספים, שמסייעים בסינון מי האקווריום ובניקיונו. אם כן, אפשר לומר שתחביב זה – גידול יצורי שונית באקווריומים של מים מלוחים – הגיע לידי הבשלה, לאור האפשרות להחזיק מגוון מינים גדול במערכת סגורה, המתפקדת כ"מערכת אקולוגית" זוטא, לאורך זמן. גידול דגים באקווריום נהפך לפופולרי גם בקרב הציבור בארץ. ואולם, לצד תרומתו החינוכית והאסתטית של תחביב זה, הוא עלול להשפיע לשלילה על מערכות אקולוגיות מקומיות במקרים של איסוף לא חוקי של בעלי חיים מהטבע או יבוא מינים פולשים, אשר אם ישתחררו לטבע עלולים לגרום להכחדתם של מינים מקומיים ולשינוי בתי הגידול.

רשות הטבע והגנים ממונה על פי חוק על היבוא והסחר של צמחים וחיות בר בכלל ושל מינים המבוקשים  לתחביב האקווריומים בפרט. הסחר מתבצע בהתאם להנחיות האמנה הבינלאומית CITES, שעליה חתומה מדינת ישראל. מטרת האמנה היא לפקח על הסחר הבינלאומי בערכי טבע, כדי למנוע את הכחדתם כתוצאה מניצול האדם. רשימת המינים המוגנים בחוק כוללת מיני דגים המתקיימים בים סוף ובים התיכון, את כל הרכיכות וקווצי העור ומינים נוספים המופיעים בנספחי האמנה.

לגדל בלי לפגוע

לאחרונה גיבשנו מדיניות חדשה לגבי סחר והחזקה באקווריומים של מינים שמקורם בים, לאור שינויים גדולים שחלו בשנים האחרונות במצבם של בתי הגידול הימיים ובמיוחד בשוניות האלמוגים בישראל ובעולם, וכן עקב העלייה במספר האנשים המגדלים דגים באקווריומים. המדיניות גובשה בשיתוף עם בעלי עניין מקרב הציבור וחוקרים מהאקדמיה. היא תאפשר לחובבים להמשיך ולגדל דגים וחסרי חוליות באקווריומים, אגב שמירה על המגוון הביולוגי הימי בישראל ומזעור הפגיעה במגוון הביולוגי של מערכות ימיות במדינות שמהן נלקחים מהטבע הפרטים הנסחרים.

המדיניות מגדירה בקרה על תהליכי יבוא של מינים משלושה היבטים עיקריים:

מניעת חדירה של מינים זרים פולשים למערכות האקולוגיות הימיות בישראל. מינים פולשים הם אורגניזמים (בעלי חיים, צמחים, פטריות ואחרים) שחרגו מתחום תפוצתם הטבעי בעקבות פעילות מכוונת או לא מכוונת של האדם, וכעת מתרבים בטבע או בסביבות האדם ומשפיעים על תפקוד המערכות האקולוגיות. יבוא מיני בעלי חיים וצמחים והסחר בהם לצורכי נוי נחשבים לאחד המקורות להפצתם של מינים פולשים ביבשה ובמים.

חלק מהמינים הפופולריים בקרב המגדלים באקווריומים הם מינים פולשים בימים בעולם, חלקם אף בים התיכון. על כן אנו מתכוונים להפסיק לתת אישורים ליבוא לארץ של מינים, שבהגעתם למערכות האקולוגיות הטבעיות עלולים לדחוק מינים מקומיים או לפגוע בבתי הגידול הטבעיים. רשימת המינים או קבוצות המינים האסורים בייבוא תיקבע באמצעות בחינה מדעית, בתהליך של הערכת סיכונים. בחינה זו תתבסס על ידע קיים על התכונות הביולוגיות של מינים אלו ועל תקדימי פלישה בישראל או במקומות אחרים בעולם, אגב שימוש בעקרון הזהירות המונעת. 

דג הזהרון שמקורו בים האדום פלש לים התיכון ונצפה בשמורת טבע ים ראש הנקרה
צילום: אורן קליין

מניעת פגיעה בערכי טבע המצויים בסכנת הכחדה בארץ מוצאם כתוצאה מסחר בלתי מבוקר, על פי אמנת CITES שעליה חתומה מדינת ישראל. הרשות תפעל להגביל את היבוא, ותאשר יבוא רק ממדינות בחו"ל שבהן מרבים את המינים בשביה או שההיקף והצורה של איסוף הפרטים מהטבע שלהן נחשבים למקיימים, כלומר אין להם השפעה על המערכות האקולוגיות הטבעיות. הרשות תאשר רק מקורות יבוא שעונים על סטנדרטים של איסוף בטבע או גידול בשבי על פי המדיניות של ארץ היבוא, וככל שמדיניות זו מתאימה למדיניות אמנת CITES. הרשות אף תנקוט עמדה מחמירה יותר מזו של מדיניותCITES  ותאסור יבוא של דגי סחוס (כרישים, בטאים וגיטרניים), הכוללים מינים רבים בסכנת הכחדה ומוגנים על פי חוק גנים לאומיים ושמורות טבע. בכך הופכת ישראל לאחת המדינות הראשונות בעולם הנוקטת עמדה מחמירה שכזו למניעת הכחדתם של כרישים ודגי סחוס נדירים נוספים.

מניעת פגיעה במינים ישראליים כתוצאה מאיסוף מקומי לשוק האקווריומים. הרשות תפעל להגברת אמצעי הפיקוח והאכיפה כדי למנוע איסוף לא חוקי של ערכי טבע מקומיים מים סוף ומהים התיכון. בימים אלו נערכת הרשות לפיקוח ימי מוגבר בים התיכון ובים סוף, באמצעות הוספת סירות וכוח אדם לפיקוח בים, אגב שיפור האמצעים הטכנולוגיים.

איסוף לא חוקי של ערכי טבע מקומיים במפרץ אילת
צילום: רשות הטבע והגנים

כחלק מהמדיניות המעודכנת, ננקטו פעולות לשיפור השירות הניתן לאזרחים המבקשים לעסוק ביבוא של מיני יצורים ימיים או בגידולם באקווריום. הרשות רואה חשיבות בדיאלוג עם ציבור בעלי העניין כאמצעי לשמירה על הטבע, אשר יאפשר לציבור בסופו של דבר הנאה מתחביב זה אגב שמירה על המגוון הביולוגי הימי בישראל ומזעור הפגיעה במגוון הביולוגי במדינות היבוא.

© כל הזכויות שמורות רשות הטבע והגנים