ההר הירוק (נקי) תמיד

הישראלים אוהבים טבע וטיולים, אך לעיתים משאירים בשטח כמויות אשפה עצומות. שינוי פרישת פחי האשפה בשטח של גן לאומי הר הכרמל מוכיח שאפשר לשנות בקרב המטיילים את הרגלי השלכת האשפה 

אורלי גנוסר
|
פברואר 2018
|
שלח כתבה
הר הכרמל
צילום: דותן רותם

כולנו זוכרים את הקמפיינים הרבים בכלי התקשורת שעודדו שמירת ניקיון בכלל ובטבע בפרט. הקריאה להשליך אשפה לפח או לקחת אותה לפח קרוב לא עבדה במשך שנים רבות, ובכל פעם נדרש קמפיין חדש לתקוף את הסוגיה. מדינת ישראל מייצרת כ־ 5.5 מיליון טונות אשפה מדי שנה, וכל אזרח אחראי ליותר מ־ 1.7 קילוגרם של אשפה מדי יום. לפי המשרד להגנת הסביבה, הנתון הזה גדל בכשני אחוזים מדי שנה והמשמעות היא שעד שלא יימצא פתרון אופרטיבי משמעותי, תוך כמה שנים אנחנו עלולים לטבוע בהררי אשפה.

הטבע טובע באשפה

מחקר על תרבות הצריכה במדינות מפותחות מגלה שאורך החיים של מוצר, מיום הרכישה עד יום הזריקה, הוא חצי שנה בממוצע. המשמעות היא שכל מה שאנחנו קונים, כולל מזון, ציוד לבית, הלבשה, מחשבים ועוד נזרק תוך שישה חודשים. חלק גדול מהאשפה מגיע לטבע, וההשפעה הבולטת ביותר שלו על הטבע והסביבה היא ויזואלית. אשפה מכערת ואינה אסתטית, ולא כיף לטייל בשביל מזוהם או לערוך פיקניק בחורשה מטונפת. 

פריחת חרציות בכרמל
צילום: דורון ניסים

גן לאומי הר הכרמל (המכונה גם "פארק הכרמל"), המשתרע על רוב שטחו של הכרמל, מרובה חניונים פופולריים לפיקניק. בסופי שבוע ובחגים מתמלאים החניונים במבקרים וכמות לא מבוטלת של אשפה מצטברת בפחים, בסביבתם ובשטח כולו. כדי למצוא פתרון לריבוי האשפה בתקופות של מבקרים רבים נעשה בגן ניסוי של שינוי פרישת פחי האשפה. "בעבר היו מפוזרים בכל חניון פתוח הרבה פחים קטנים והפקחים החליפו בהם שקיות וריכזו אותן במכולה פתוחה גדולה", מספר אייל כהן, מנהל הגן הלאומי. "ואולם, לפני שנה עברנו לשימוש בפחים טמונים שתרם לשינוי נופי. הפחים יותר אסתטיים והם סגורים. בזכותם לא קיים עוד מפגע של אשפה מפוזרת בשטח. 

מטיילים מפנים אשפה לפח טמון בחניון בכרמל תלם: אייל כהן

גם מהבחינה התפעולית יש שינוי ובמקום להחליף שקיות, הפקחים מחלקים אותן באופן ישיר למבקרים, משוחחים עמם, מסבירים להם על השינוי ומבקשים מהם להשליך את האשפה בפחים החדשים". מסתבר שהשינוי בתפיסת האופן שבו יש לטפל באשפה קבע בקרב המבקרים את התנהגות השלכת האשפה ובכך השפיע על מראה השטח. "כתוצאה מהשינויים שעשינו היו המבקרים מודעים יותר לצורך לפנות את האשפה לפחים והחניונים היו נקיים יותר בצורה משמעותית", מסכם כהן.

מזון טבעי לחיות הבר

מלבד היותה מפגע אסתטי בשטח טבעי, האשפה עלולה גם לפגוע בחיות הבר. "חיות בר עלולות להיפגע מחפצים שהושארו בשטח או לאכול שקיות פלסטיק שעלולות לסתום את מערכת העיכול שלהן", טוען כהן. הוא מוסיף ואומר כי "אצל חיות בר שמתרגלות לריח של האדם ולשאריות מזון סף הפחד מבני אדם יורד. כתוצאה מזה הן מתחילות גם להתקרב ליישובים ולנבור באשפה". 

שועל מצוי על פח אשפה
צילום: עידו שקד
שועל מצוי נובר באשפה
צילום: עידו שקד

בעבר נהגו חיות הבר לשלוף שקיות מהפחים ולפזר את תכולתן. חלקן אפילו נכנסו למכולות הגדולות הפתוחות כדי למצוא מזון. תוספת המזון הזמין תורמת להגדלת אוכלוסיותיהם של טורפים ממינים שונים אשר עלולה לגרום לפגיעה מצידם במינים שונים אחרים. ואולם, הפחים החדשים סגורים ולכן אינם נגישים לבעלי חיים. 

 

"ליווינו את השינוי בפרישת פחי האשפה בחניונים בניטור חיות הבר," ממשיך ומסביר כהן. "לפני שהחלפנו את הפחים הצבנו מצלמות בשטח שתיעדו את חיות הבר שהגיעו לחניונים כדי להיזון מהאשפה שהשאירו המבקרים. מאז החלפת הפחים הצבנו שוב מצלמות ונראה אם בעקבות החלפת הפחים יש שינוי בשיעור הגעת חיות הבר להיזון מהאשפה". 

פחים טמונים הוטמנו על ידי הרשות גם בחניונים בדרום הארץ.

 
חוגגים ומשאירים נקי

במהלך חג סוכות האחרון העמיקו אנשי פארק הכרמל את ההסברה בנוגע לחשיבות הניקיון בטבע בקרב המטיילים. כתוצאה מכך היו החניונים נקיים באופן משמעותי מאשר בשנים קודמות. לדברי כהן, "כשפונים למטיילים באופן אישי אז הם רואים בפנייה זו יותר מחייבת ולכן הייתה גם יותר היענות". את ההצלחה תיישם הרשות גם באתרים נוספים בצפון הארץ.

חזירי הבר שמרו מרחק

בשנים האחרונות מתגברת בחיפה תופעה של שוטטות חזירי בר ברחובות העיר, החודרים לגינות ציבוריות ופרטיות כדי לחפש מזון. חזירי הבר הם אוכלי כול, ובחיפוש אחר מזון הם גורמים נזקים אדירים. הם נוברים בקרקע והורסים צמחייה וגינות, פוגעים בציוד כגון צינורות, כבלים וגדרות תוך הסבת נזק כלכלי, ומרבים לחטט בפחי האשפה תוך לכלוך הסביבה. הם שוהים ברחובות העיר ללא פחד מהתושבים, ובשנים האחרונות אף התקיפו ופצעו כמה תושבים. 

 

תנופת הבנייה בפריפריה של העיר גרמה להצטמצמות שטחי המחיה הטבעיים של חזירי הבר, ועקב כך לנדידתם מהוואדיות אל השוליים המיושבים ולכניסתם לעיר. השארת אשפה גלויה והאכלת חתולי רחוב בנקודות האכלה משמשות מקור מזון לחזירים ונראה שמספרם באזור עלה מאוד.  

 

רשות הטבע והגנים בשיתוף עיריית חיפה פועלת בכמה מישורים להרחקתם מבתי התושבים: גיבוש תכנית חינוך והסברה לציבור בנושא מניעת אשפה גלויה והאכלה של חיות מחמד שמושכת חזירים, קיבוע פחי אשפה, עריכת סקר אקולוגי למיפוי פעילותם ומחקר הבוחן את הגורמים לשהייתם בעיר ואת אזורי השהייה העיקריים. במקביל נערכות פעולות לצמצום אוכלוסיית החזירים בסמוך לעיר.

כתבות נוספות
לתת טרמפ לחיות בר פצועות

מיזם חדש וייחודי קורא לכם לתת טרמפ לחיות בר פצו...

אפריל 2017
משפחות פורצות דרך

תוכנית "משפחה פורצת דרך" מחברת אתכם ל...

אוקטובר 2018
פתאום קם אדם ומחליט: שהוא נרתם למען חיות הבר

גם השנה חובבי הטבע עוקבים אחר מושבת הנשרים במצו...

יולי 2018
זר כתבות
הטבע בעדשת המצלמה
לטייל בדרום
בשביל הטבע
גליון 83
סתיו 2018
הרשמה
לניוזלטר
© כל הזכויות שמורות רשות הטבע והגנים