אי ירוק בים

שוניות האלמוגים הצבעוניות של מפרץ אילת מוכרות לרבים, אך כדאי לדעת שלא הרחק מהן קיימות מערכות אקולוגיות נחבאות אל הכלים, יפות ומעניינות לא פחות - ובהן שלל בעלי חיים מרהיבים, כגון חשופיות צבעוניות, תמנונים, דיונונים, שושנות ים ועוד. הכירו את מרבדי עשב הים של אילת

ד"ר אסף זבולוני
|
יולי 2017
|
שלח כתבה
תמנון מחפש את טרפו בין עלי עשב הים בחוף הצפוני
צילום: גדעון וינטרס

עשבי ים, הנקראים בלעז Seagrasses, אינם אצות אלא צמחי ים עילאיים בעלי פרחים, הגדלים באזורי חוף רדודים. קבוצה זו של צמחים כוללת 58 מינים המשתייכים ל– 13 סוגים - שישה מתוכם גדלים אך ורק בימים ממוזגים ושבעה סוגים נפוצים בסביבות טרופיות. האזור בעולם שבו מגוון מיני עשב הים הוא הגדול ביותר נמצא במשולש שבין אוסטרליה, אינדונזיה והפיליפינים, בדומה לאלמוגים.

חשיבותם של עשבי הים ותרומתם למערכות אקולוגיות ימיות

כצמחים, למרבדי עשבי הים כושר יצרנות ראשונית גבוה, כלומר, יצירת חומר אורגני מחומרים אי– אורגניים באמצעות תהליך הפוטוסינתזה, וכבית גידול, הם בעלי יכולת גבוהה לתמיכה במגוון גדול של בעלי חיים. על כן נחשבים עשבי הים למיני מפתח המהנדסים את סביבתם ומשפיעים עליה. עשבי הים יוצרים, מתחת לפני הקרקעית, מערכת מסועפת של שורשים שמהווים בית גידול ליצורים שוכני קרקעית. מעל לפני הקרקעית הם מצמיחים עלים המשמשים מסתור או מזון לבעלי חיים רבים.

המבקרים במרבדי עשב הים יוכלו להבחין בבעלי חיים ייחודיים לאזור זה, כגון: סוסוני ים, דיונונים, תמנונים, צבי ים, סרטנים, קיפודי ים, נחשונים, חלזונות, חשופיות מרהיבות, צלופחי גן ודגים מעניינים במיוחד. מרבדי עשב הים נחשבים גם כבתי אומנה - אזורים שבהם  מיני בעלי חיים רבים מבלים את השלבים הראשוניים של חייהם. לאחר מכן, כאשר הם גדלים ואינם מסוגלים עוד למצוא מסתור והגנה בעשב הים, הם נפוצים למערכות אקולוגיות שכנות, כגון הים הפתוח ושוניות האלמוגים.

צלופח אפור מגיח ממחילה שנוצרה בין שורשי עשב הים בחוף הצפוני
צילום: עמרי יוסף עומסי
דיונון מהסוג Sepia בחוף הצפוני
צילום: שי אורון
קרנון נדיר מהמין Xiphasia setifer בין עלי עשב הים
צילום: עמרי יוסף עומסי
אבובן נדיר מהמין Halicampus macrorhynchus בין עשבי הים בחוף הצפוני
צילום: עמרי יוסף עומסי
חשופית בעשב ים
צילום: עמרי יוסף עומסי

תהליך הפוטוסינתזה אותו מקיימים עשבי הים מהווה חלק משמעותי במחזור הפחמן באוקיינוסים ולמעשה, עשבי הים מהווים מאגר לכ– 15% מהפחמן המצוי באוקיינוסים. צריכת פחמן דו חמצני על ידם מסייעת בהורדת החומציות במי הים ובכך מהווים מרבדי עשב הים מנגנון המגן על בעלי חיים משקיעי שלד, כגון אלמוגים, חלזונות, צדפות, קיפודי ים ויצורי שונית רבים אחרים, הרגישים לעלייה בחומציות מי הים.

מרבדי עשב הים מסייעים גם במניעת סחיפת קרקע בים ובהגנה על הסביבה החופית, ספיחת נוטריינטים (חומרי דשן) ושמירה על איכות וצלילות המים.

מרבדי עשב הים –גן עדן לצוללים

במפרץ אילת קיימים מרבדי עשב ים מרשימים בעיקר במקומות שבהם הקרקעית חולית ושיפוע המדרון מתון יחסית. מין עשב הים הנפוץ ביותר באזורנו הוא ימון הקשקשים (Halophila stipulacea) שגדל במפרץ אילת עד עומק של כ– 50 מטר.  

מרבדי עשב הים במפרץ אילת מציעים לחובבי הטבע מראות ייחודיים ובעלי חיים שכמעט אי אפשר למצוא בשוניות האלמוגים. שלל בעלי החיים הקטנים הנמצאים בין ענפי עשב הים, כגון חשופיות צבעוניות, סוסוני ים זעירים, שושנות ים, סרטנים ומגוון רחב של דגים מהווים גן עדן לצלמי מאקרו. 

צלופחי גן מגיחים מתוך מחילות הנמצאות במרבד עשב ים
צילום: אסף זבולוני

במרבדים הדרומיים אפשר לראות צלופחי גן החיים במושבות ומגיחים מתוך מחילות בקרקעית. מרבדי עשב הים מול החוף הצפוני של אילת רחבים ועשירים יותר מאשר המרבדים הדרומיים. בשנים האחרונות מרבדים אלה הולכים ומתרחבים ועשב הים נראה בהם בריא יותר מבשנים עברו. הסיבה לכך אינה לגמרי ברורה, אך היא ככל הנראה קשורה לפינויים של כלובי הדגים לפני כמה שנים. מחקר שנעשה על ידי שי אורון מהמכון הבין אוניברסיטאי למדעי הים באילת, באזור שבו היו כלובי הדגים, מראה התאוששות של מרבדי עשב הים ושל בעלי חיים המאכלסים מרבדים אלה.

© כל הזכויות שמורות רשות הטבע והגנים