זיהוי פלילי בשירות הטבע

מאגר ישראלי לדנ"א של חיות הבר המקומיות מסייע באופן משמעותי בהרשעה בבית המשפט של חשודים בציד בלתי חוקי של חיות בר. איך זיהוי גנטי עובד וכיצד הוא עשוי לסייע גם בשמירה על מינים בסכנת הכחדה. הכל בזכות דגימה קטנה. 

אורלי גנוסר
|
מרץ 2017
|
שלח כתבה
צבי ארץ־ישראלי שניצוד בניגוד לחוק וכלי נשק המשמשים לציד שאותרו ברכבם של ציידים.
צילום: מוטי שפי

הדיווח שקיבל עומרי גואלמן, פקח רשות הטבע והגנים באזור נחל תבור, באותו יום חורפי של ראשית שנת 2015, תיאר יריות באזור נחל יבניאל. גואלמן, פקח מנוסה, חשד מיד שמדובר בציד בלתי חוקי, והוא ושותפו למשימה מיהרו לאזור והציבו מחסום באחד הצירים הראשיים המובילים לנחל. זמן קצר אחר כך הגיח מולם ג’יפ ובו שלושה ציידים, אך משהבינו יושבי הג’יפ שמדובר במחסום של פקחי הרשות, סבו לאחור והחלו במנוסה במהירות מטורפת. תוך כמה רגעים התפתח מרדף בעקבות הרכב החשוד, בהשתתפות פקחים נוספים שהגיעו כתגבורת, ובמהלכו ראו הפקחים כיצד הציידים משליכים שקית מחלון הרכב.

הציידים ברחו לאזור כפרי בגליל התחתון ושם נקטו באלימות כלפי הפקחים – הכו וריססו אותם בגז פלפל. המשטרה, שהוקפצה לזירת האירועים האלימה, עיכבה את החשודים, ובחיפוש שנערך בג’יפ שלהם נמצאו נוצות של חוגלה – עוף המוגן בחוק הגנת חיית הבר ולכן חל איסור לצוד אותו. פקח נוסף שהוזעק לשטח מצא את השקית שהושלכה בעת המרדף מהרכב ובתוכה כמה חוגלות. כעת, כדי להגיש לבית המשפט תביעה עם ראיות לציד בלתי חוקי של חוגלות ולהשיג הרשעה של שלושת החשודים – נדרשת הרשות לקשור את השקית עם החוגלות לנוצות שנמצאו ברכב. 

חוגלות שניצודו ונמצאו על ידי פקחי רשות הטבע והגנים
צילום: מוטי שפי
זיהוי גנטי תוצרת הארץ

עד לפני כעשור לא התאפשר להוכיח קשר חד־משמעי בין שני ממצאים של שרידי חיות בר, האחד ברכב והשני בשקית. בעולם היו מסדי נתונים גנטיים, בעיקר בארצות הברית ובאירופה, שכללו בעיקר מעקובות דנ"א של אורגניזמים שונים, בהם גם חיות בר. מעקובות הדנ"א שהיו באותם מאגרי מידע גנטיים אפשרו זיהוי של חיות בר מסוימות עד לרמת המין. התפוצה הגיאוגרפית של אותו מין  באזורים וביבשות שונות הובילה גם לקיום שוני גנטי ביניהם. לכן, בהשוואת רצפי הדנ"א של דגימות מישראל למאגרי הנתונים העולמיים מתקבלת לרוב תוצאה של דמיון, ולא של זהות, בין הדגימות. יתרה מכך, מאגרי המידע אינם כוללים מידע על סמנים גנטיים המאפשרים זיהוי ברמת הפרט.

לפני כעשור נכנסה לתחום זה ד"ר גילה כחילה בר־גל, מהפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית בירושלים, שפעולותיה בתחום בדיקות הדנ"א מאפשרות גם בישראל את היכולת לזהות דגימות מזירת הפשע ברמת המין ובמקרים מסוימים גם ברמת הפרט. בתחילת דרכה התבססה ד"ר כחילה בר־גל בעדותה על מאגרי המידע העולמיים של רצפי דנ"א של חיות בר. מיעוט המידע על מינים המצויים בארץ ושכיחים במקרי ציד מחד גיסא, והשונות הגבוהה בין פרטים מהארץ לאלה מחו"ל מאידך גיסא – פגעו באיכות העדות בבתי המשפט וחידדו את הצורך בהקמת מאגר נתונים גנטיים ייחודי לישראל.

 ד"ר כחילה בר־גל הבינה שרק מאגר דנ"א של חיות הבר המקומיות יוכל לענות על הדרישה וגמלה בה ההחלטה להקים מאגר שכזה. איך עושים את זה? הדרך היחידה היא איסוף דגימות שהושגו או מבעלי חיים שנפצעו והגיעו למתקני הרשות לטיפול או מפגרים. למשימה זו נרתמו פקח הרשות עמיצור בולדו ווטרינר הרשות ד"ר רוני קינג. בולדו פועל נמרצות לאיסוף דגימות על ידי הפקחים הפרושים בכל הארץ. כיום, עשר שנים אחרי שהחל הפרויקט, יש לד"ר כחילה בר־גל אוסף דגימות מכובד של יונקים, עופות, זוחלים ודו־חיים.

 הדגימות המגיעות למעבדתה מקוטלגות ומהוות את אוסף הדנ"א והרקמות האצור באוספי הטבע הלאומיים של האוניברסיטה העברית, המנוהלים על ידי ליה הדס. דנ"א ממוצה מהדגימה של כל מין בעל חיים, והמידע הגנטי מופק עבור מקטעים של ארבעה גנים, "שהם סמן טוב לזיהוי מין של יונק", מסבירה ד"ר כחילה בר־גל. למאגר שנבנה בהנחייתה יש יכולת זיהוי של חיות הבר ברמת המין של בעל החיים הנבדק ואפילו ברמת הפרט. את שיעור הדיוק הגבוה השיגה בזכות מספר הדגימות הרב שקיים מכל מין חיית בר, שאפשר לה לזהות שונוּת בין אוכלוסיות ובין פרטים.

 בפתרון מקרי ציד וסחר בלתי חוקיים, השלב הראשון הוא איסוף דגימות מזירת האירוע ומחיות הבר שניצודו. במעבדה, ד"ר כחילה בר־גל והדס מבצעות את הבדיקה הגנטית לזיהוי המוצג: הן ממצות את הדנ"א מהמוצג, קובעות את מעקובת הדנ"א שלו – שאותה הן משוות למאגרי מידע גנטיים, וכך נקבע מין חיית הבר. במקרים שבהם יש צורך בהשוואה גנטית כדי לקבוע אם שני מוצגים או יותר שייכים לאותו פרט, מתבצעות בדיקות נוספות.  

מאגר הדנ"א של חיות הבר בישראל מאפשר לזהות את הפרט הניצוד ולאתר את הדנ״א הספציפי שלו על גבי או בכליהם של חשודים בציד לא חוקי שלו
צילום: רשות הטבע והגנים

ד"ר כחילה בר־גל והדס, שעברו הסמכה בינלאומית כחוקרות רפואה משפטית של חיות בר, מגישות חוות דעת מומחה ובמידת הצורך מוסרות עדות במשפט. תוצאות הבדיקה הגנטית וחוות הדעת מסייעות לרשות בעת הגשת כתב האישום.

"בעשור האחרון", מספרת ד"ר כחילה בר־גל, "יש עלייה מתמדת במספר התיקים שנפתרים בבית המשפט בזכות עדויות הדנ"א שלנו. היום אנחנו פותרים כ־ 70 אחוז מהתיקים, עלייה משמעותית ביחס לאחוז התיקים הפתורים מלפני עשור". בסופו של תהליך מגיעה הכרעת הדין והעבריינים נענשים בקנס כספי או בעבודות שירות ומאסר על תנאי. עונשי מאסר כמעט אף פעם אינם ניתנים, אף שחלק מהמורשעים הם עבריינים סדרתיים. 

בעשור האחרון יש עלייה במספר התיקים על צייד לא חוקי שנפתרים בבית המשפט בזכות עדויות הדנ"א של חיות הבר
צילום: רשות הטבע והגנים
שומרים על הצבאים ה"צברים"

אגב בניית המאגר, הבינה ד"ר כחילה בר־גל שיש לו יישומים נוספים העשויים לקדם את השמירה על מינים בסכנת הכחדה. דוגמה מובהקת לכך היא סיפורו של הצבי הארץ־ישראלי, חיית בר המוגנת בחוק אך למרות זאת ניצודה בארץ באופן לא חוקי בשיעור גבוה. במשך שנים חשבו שאוכלוסיית הצבי הארץ־ישראלי בארץ שייכת למין צבי הקיים בערב הסעודית. ואולם, המידע הגנטי שעלה מהדגימות הוכיח שהצבי הארץ־ישראלי הוא מין בפני עצמו אשר אינו קיים באזורים אחרים בעולם. כיוון שגודל אוכלוסייתו נמצא בירידה מתמדת, הומלץ בעקבות הממצאים לשנות את מעמדו ממעמד של "מין פגיע" למעמד מחמיר יותר – "מין בסכנת הכחדה" המצביע על סיכון גבוה להכחדתו בטבע.

"יצרנו מאגר שעונה על שאלות משפטיות, אבל הוא גם עשיר במידע גנטי על האוכלוסיות של מיני חיות הבר בארץ, לרבות מינים שמצויים בסכנת הכחדה, מה שמאפשר לבצע מחקרים שתורמים לשמירת טבע שלא רק באמצעות אכיפה", מחדדת ד"ר כחילה בר־גל.

 

צבי ארץ־ישראלי. המידע הגנטי הוכיח כי הוא שונה מכל הצבאים בעולם ובעקבות כך הוגדר כמין בסכנת הכחדה
צילום: דותן רותם

ומה עלה בגורל העבריינים מנחל יבניאל? ליעד לינג, ממונה חקירות ומודיעין במחוז צפון של הרשות, מספר שהשלושה אמנם לא נשלחו למאסר בפועל, אך הם קיבלו עבודות שירות, מאסרים על תנאי וקנסות, והוטל עליהם לשלם פיצוי לרשות ולפקחיה בגין האלימות שהפגינו כלפיהם. לינג יודע שככל שמשתכללות שיטות הזיהוי, כך משתכללים גם העבריינים ומנסים להעלים ראיות, ושמדובר במרוץ אינסופי. "אבל", הוא מסייג, "עם הזמן בתי משפט מתחילים להבין את חומרת העבירות. בימים אלה מתנהלים כמה משפטים נגד ציידים שכבר קיבלו מאסר על תנאי וסביר להניח שיקבלו מאסר בפועל". 

חוגלה. עוף המוגן בחוק הגנת חיית הבר
צילום: ערן היימס
הרחבת המאגר הגנטי לאופקים חדשים

ירון מרדכי, מנהל אגף חקירות ומודיעין בחטיבה לפיקוח ואכיפת החוק, מבהיר שרשות הטבע והגנים פועלת זה שנים רבות לשיפור היכולת להביא ראיות מוצקות בפני בתי המשפט בתיקים נגד חשודים בפגיעה בחיות בר ובערכי טבע מוגנים. "הבנו את החשיבות הגדולה של בדיקות הדנ"א לביסוס משקלן של הראיות בתיקי חקירה, ולכן נרתמנו לסייע לד"ר גילה כחילה בר־גל להקים מאגר של רצפי דנ"א המייצג את חיות הבר בישראל ומשמש בפתרון תיקי ציד וסחר בלתי חוקיים", מסביר מרדכי. ומוסיף, "השימוש בזיהוי הדנ"א כראיות בתיקים תורם לעלייה שנתית של כמות ההרשעות בגין פגיעה בחיות בר ובערכי טבע מוגנים.

בשל ההצלחה אנו מרחיבים ומממנים בשנים הקרובות את המחקר הגנטי בשני מישורים. ראשית כל, אנו פועלים ליצירת מאגר גנטי ספציפי למיני חיות בר שניצודים בשיעור גבוה, כגון דרבנים, שיאפשר זיהוי פרטני של פרטים מתוך אוכלוסייה. שנית כל, אנו פועלים לבניית מאגר גנטי למיני צומח, שיאפשר זיהוי גנטי של מיני צמחים מוגנים, כגון מינים שונים של עצי חורש הנכרתים בניגוד לחוק, ושימוש באותו זיהוי גנטי כראיות בתיקים נגד העבריינים".

© כל הזכויות שמורות רשות הטבע והגנים