מתחייבים לטבע באמנת CITES

ב-1979 חתמה מדינת ישראל על אמנת CITES, אמנה של האו"ם המסדירה את הסחר הבינלאומי בערכי טבע - בעלי חיים וצמחים - הנתונים בסכנת הכחדה. מאז, מובילה רשות הטבע והגנים, שמונתה בישראל ליישם את עקרונות האמנה, מדיניות של החמרה בתחום שימור הטבע והסביבה. 

אורלי גנוסר
|
אוגוסט 2015
|
שלח כתבה
חוחיות שהוחרמו מידי סוחרים הלוכדים אותן בטבע ומוכרים אותן כציפורי כלוב.
צילום: רשות הטבע והגנים

בשעת לילה מאוחרת, בחורף ישראלי סגרירי, נחתה בשדה התעופה בן גוריון טיסה שגרתית מאפריקה. ד’, ישראלי צעיר שהגיע בטיסה, נטף זיעה קרה. המתח ניכר במצחו ומבטו המבוהל התרוצץ לכל עבר. אחרי שעבר את הבידוק הביטחוני ניגש אל המסוע והמתין לכבודתו, כדי לחזור לביתו שבכרך הגדול של גוש דן. מיד כשאסף את התרמיל התמים, הניף אותו על כתפו והחל לצעוד אל שער היציאה, ניגשו אליו שני קציני ביטחון וביקשו שיתלווה אליהם. בחדר צדדי קטן המתינו לו שוטר ומ’, שהציג את עצמו כעובד רשות הטבע והגנים שמתפקידו למנוע סחר לא חוקי בחיות בר. ד’ הבין שניסיון ההברחה שלו נכשל. הוא עוכב לחקירה בעוון סחר לא חוקי בערך טבע מוגן האסור בסחר על פי האמנה הבינלאומית CITES.

 

במהלך שיקוף מקדים נמצאו בתרמילו של ד’ כמה נחשים נדירים, שאותם רכש במדינה האפריקאית שממנה הגיע. מ’ הבהיר לו את מה שכבר ידע - שנחשים אלה מצויים בסכנת הכחדה ולכן הם אסורים בציד ובסחר על פי אותה אמנה. ד’ רכש את הנחשים מסוחר מקומי מתוך ידיעה שהם אסורים ביבוא לישראל, שמחירם בשוק השחור גבוה ושהוא יוכל להכפיל רווחים בקלות רבה.

הסדרת הסחר הבינלאומי

סיפורו של ד’ אינו יחידי ואינו אופייני רק לישראל, אבל לניסיונות הברחה אלה יש השלכות מיידיות על מצב חיות הבר בעולם והם עלולים להשפיע גם בארץ, אם חיות אלו יגיעו אל הטבע בישראל ויתחרו בבעלי החיים המקומיים או יטרפו אותם. סחר וציד לא חוקיים של חיות בר קיימים בעולם הרבה שנים, והצורך להגן על החיות מציד ומסחר כמו גם מהפקה של מוצרים נלווים מהם – רק הולך וגובר.

 

אלמוגים מוגנים שנאספו בשונית האלמוגים באילת והחורמו.
צילום: רשות הטבע והגנים

מסיבה זו נחתמה בשנת 1973 באו"ם אמנת CITES, שבאה להסדיר את הסחר הבינלאומי המתקיים בין מדינות - כלומר בין הסוחרים והגופים העוסקים בהעברות בינלאומיות של ערכי טבע שלא למטרות רווח (גני חיות, מכוני מחקר וכדומה). האמנה עוסקת כיום בכ-35 אלף מיני בעלי חיים וצמחים השרויים בסכנת הכחדה, באמצעות מערכת של כללים והיתרים.  

 

לאמנה הצטרפו כ-180 מדינות מהעולם, בהן מדינת ישראל שהצטרפה בשנת 1979, ובחתימתן מדינות אלה הצהירו שהן מתחייבות לשמור על אוכלוסיות החי והצומח בבר. ישראל מינתה את רשות הטבע והגנים להיות הגוף המקצועי מטעמה לטיפול ביישום האמנה. מתוקף אחריות זו מיישמת רשות הטבע והגנים את עקרונות האמנה ואת החלטותיה ומובילה מדיניות של החמרה בתחום שימור הטבע והסביבה.

 

"הדבר מתבטא בכך שבעוד מדינות רבות קבעו שחיות הבר שייכות לבעלי הקרקע שעליהן הן נמצאות, בארץ חיות הבר שייכות למדינה ולפיכך מוגנות על פי חוקיה, ותושבי ישראל אף אינם רשאים להחזיק בהן או לסחור בהן", אומר ד"ר סיימון נמצוב, הרכז לאמנות ולהסכמים בינלאומיים בחטיבת המדע והנציג המדעי מטעם ישראל באמנת CITES. "האמנה הבינלאומית מתייחסת רק למינים בסכנת הכחדה, אך בישראל הכללנו תחתיה את כלל המינים המוגנים, שהם למעשה מרבית המינים בישראל. הודות לכך, ובזכות צעדים נוספים כמו ניהול גרעיני רבייה להשבה לטבע, מצב המינים בישראל טוב יחסית מאשר בחלק מהמדינות האחרות החברות באמנה, ואפשר לצפות בטבע ברחבי המדינה במינים רבים של חיות בר". 

 

פראים בסכנת הכחדה הוחזרו לטבע. סיפור הצלחה בשמירה על חיות הבר בישראל.
צילום: דותן רותם

עוד החמרה משמעותית ביותר במדיניות השמירה על חיות הבר נוגעת בהיתרי הסחר. "לעומת האמנה, שקבעה היתרים לסחר יצוא, בישראל הרחבנו את טווח הפיקוח גם לסחר יבוא ולאחזקה של חיות בר", אומר רוני מלכא, מנהל חטיבת פיקוח ואכיפה ונציג ישראל באמנת CITES. "להרחבה זו יש תוצאה חיובית כפולה. מצד אחד ישראל מסייעת במניעת סחר יצוא ממדינות אחרות אליה, ומצד שני היא מונעת כניסה אליה של מינים של בעלי חיים ושל צמחים העלולים להפוך לפולשים ולסכן את המינים המקומיים.

 

הוספנו גם החמרות נוספות הנוגעות לציד, שאותו אנו מגבילים לשטחים מוגדרים, למינים מסוימים וכן לעונות מסוימות בשנה, וגם אסרנו על אילוף חיות בר, על הכנסת חיות בר מאולפות לארץ ועל קיום מופעים עם חיות בר מאולפות. נוסף לכך, אנו אוסרים על ספורט הבזיירות, שהוא ציד בעזרת עופות דורסים מאולפים". 

© כל הזכויות שמורות רשות הטבע והגנים