עטלפים – לא מה שחשבתם

מרבית בני האדם רואים בעטלפים, החיים בחסות החשכה, יצורים דוחים ומפחידים ונרתעים מהמפגש עמם. מה שרבים אינם יודעים הוא שהעטלפים מהווים שליש ממיני היונקים בארץ, שאין באמת סיבה לפחד מהם ושהם בעצם מועילים מאוד לאדם. על עטלפים, על החיים בלילה ועל מה שביניהם

אריאל קרס
|
מאי 2018
|
שלח כתבה
עטלפים מהמין אוזנן מדברי מתקבצים על תקרת מערה
צילום: עזרא חדד

כשאני מטייל בשבילי הקיבוץ בשעות הלילה ורואה עטלפים מעופפים סביבי, אני מרגיש שאני בידיים בטוחות. היצורים האפלוליים והמלבבים האלה זוללים חרקים תוך כדי תעופה וירטואוזית וחיננית וסועדים את לבם בנקבות היתוש המציקות מוצצות הדם. ואולם, אף על פי שהעטלפים ברובם מביאים תועלת לבני האדם, רובנו מסתייגים ומפחדים מהם. שמענו סיפורי אלף לילה ולילה על האופן שבו הם מוצצים דם ומסתבכים בשיערן של נשים, וראינו מספיק סרטים שבהם הם מוצגים כיצורי לילה אפלים. תוסיפו לזה את המיתוסים של דרקולה הערפד בעל הניבים המחודדים – ותבינו מדוע העטלפים אינם פופולריים במיוחד.

עטלף מהמין יזנוב גדול
צילום: עידו שקד

"יש בעיה לשווק את החשיבות של העטלפים במארג האקולוגי, כי בעיני רבים הם ’מכוערים’, פועלים בלילה ומסתוריים", אומר ד"ר נעם לידר, מנהל אגף אקולוגיה בחטיבת המדע של רשות הטבע והגנים, "אבל הפחד האנושי מהחשוך ומהמסתורי גורם גם לסקרנות ולעניין אצל רבים. כדי להעלות את המודעות לחשיבות העטלפים במגוון הביולוגי, קיימנו בשנים 2013-2012 את פרויקט ’שנת העטלף’, שבמסגרתו ערכנו פעילויות חווייתיות והסברתיות על עטלפים וקיבלנו תגובות מצוינות מהקהל". 

שליש ממיני היונקים בישראל

העטלפים מיוצגים בארצנו על ידי 32 מינים – שליש ממיני היונקים בישראל, לדברי ד"ר לידר. מהם רק מין אחד מזיק לאדם, והוא עטלף הפירות. עטלף זה, שבסך הכול רוצה לטעום וליהנות מפירות הקיץ המתוקים ורואה סביבו אלפי דונמים של מטעים מלאים כל טוב, הוציא שם רע לכל העטלפים כשגרם נזקים לחקלאות בשנות ה-50 וה-60.

עטלף פירות בתעופה
צילום: אסף צוער

התגובה הייתה, כמעט כרגיל, מזיקה וחסרת כל פרופורציה. "משרד החקלאות הרעיל את עטלפי הפירות בזרחן אורגני. זה לא חיסל את עטלפי הפירות, אבל כמעט חיסל את שאר המינים המועילים לאדם", מספר ד"ר לידר. "חלק מהמינים מתקשים להתאושש עד היום וחלק ממש נדירים כעת. אנו חייבים לשמור עליהם – לא רק מפני שהם מועילים לאדם, אלא בעיקר כי הם חלק מהמגוון הביולוגי ובעלי תפקיד חיוני במערכות אקולוגיות רבות".

ההרעלות והפגיעה במערות שבהן התרכזו עטלפי פירות הן רק חלק מהסיפור. פגיעה נוספת בעטלפים נגרמת מריסוס חרקים בחומרי הדברה. רוב העטלפים בארץ ניזונים מכמויות גדולות של חרקים ולכן הם חשופים להרעלה מצטברת. "חלק מהעטלפים אוכלים חרקים באוויר, חלק אוכלים חרקים על צמחים וחלק ניזונים מפרוקי רגליים כמו עקרבים", אומר ד"ר לידר. "הם מעניקים שירותי הדברה ביולוגית יוצאים מן הכלל. האמריקאים העריכו את תרומתם של העטלפים כנותני ’שירותי הדברה’ בשווי של חמישה מיליארד דולר בשנה". למרבה הצער, פעילות האדם גרמה לכך שכיום, 29 מינים מתוך 31 מיני העטלפים שאינם מזיקים רשומים בספר האדום של החולייתנים בישראל כמינים בסכנת הכחדה. 

עטלף מהמין פרסף גדול
צילום: עזרא חדד
לילה לא לילה

מה שפוגע יותר מכול בעטלפים הוא, כמובן, הרס בתי הגידול שלהם. חלק גדול מההרס נעשה באמצעות זיהום אור – תופעה שהמודעות אליה נמצאת עדיין באפלולית. אם אינכם גרים במדבר, סביר להניח שכשאתם יוצאים מביתכם לצפות בשמי הלילה אתם רואים, ובכן, כמעט כלום - חוץ מירח, כמה כוכבים מעומעמים ובעיקר זוהר אדמדם שמציף את השמים וממסך את כל מה שמאחוריו, כמו אלפי כוכבים, מטאורים תועים או שביל החלב, שבו היינו צופים בילדותנו ללא מאמץ.

בגלל זיהום האור בישראל ובעולם כולו, הכדור שלנו, במבט מהחלל, דומה לכדור אורות שמסתובב בדיסקוטק. תאורת הלילה מציפה את כדור הארץ וזולגת לחלל תוך כדי בזבוז אדיר של אנרגיה וחודרת לסביבה הטבעית. "הנזק שגורמת תאורת הלילה אינו מוגבל רק לבעלי חיים ליליים כמו עטלפים, חרקים או עופות", אומר לידר. "תאורה לילית משפיעה קשה גם עלינו, בני האדם. יש לנו שעון טבעי שכל היצורים החיים על כדור הארץ התאימו את עצמם אליו בשלושה וחצי מיליארד השנים האחרונות – סיבוב כדור הארץ סביב השמש. זה נכון לגבי בני האדם ולגבי אחרון היצורים הירודים. כשיש תאורה רבה מסביב בשעות החשכה הגוף אינו מזהה ’לילה’ והמוח אינו מפריש מלטונין - הורמון שעושה רגולציה של הורמונים חיוניים רבים בגוף, שולח מסרים למערכת החיסונית, שולט בחום הגוף ועוד. כאשר מלטונין אינו מופרש לגוף אין תיקון תאי והבריאות נפגעת – זה הוכח בניסויים מדעיים".

כדי לשמור על הלילה, פשוטו כמשמעו, ולהגן על עצמנו וגם על עטלפים ועל חיות אחרות הפעילות בלילה, אנו חייבים להפחית את התאורה המוגזמת והבזבזנית שלנו, אומר לידר. הפעולות שנעשות בעניין כוללות תיאום עם גורמי תכנון של ערים וכבישים ועם הצבא, שמירה על משטרי תאורה שפוגעים כמה שפחות בחיות הפעילות בלילה (בין היתר קידום הכרזה על שמורת אור כוכבים והצבת תאורה מדויקת שהאור שלה מכוון למטרת התאורה ואינו מתפזר סביב. אורכי הגל של תאורת הלד הזולה שמשמשת להארת כבישים ומבנים פוגעים בבעלי החיים, ולכן הרשות פועלת מול כל גופי התשתיות בארץ להתקנת נורות לד בעלות אורכי גל מזיקים פחות. 

יוּרוֹבָּאטְס ועונת הטיולים

בעיה נוספת שממנה סובלים היונקים המעופפים היא הפרעה של מטיילים באתרי המשכן שלהם, במיוחד בתקופת החורף - שבה חלק מהעטלפים נמצאים בהיברנציה (תרדמת חורף), ובאביב - עונת ההמלטה וגידול הצאצאים. "אנו סוגרים בחורף את מערות המשכן של העטלפים למטיילים. כשקר, העטלפים נכנסים להיברנציה ומורידים את טמפרטורת הגוף שלהם", אומר לידר. "אם מטרידים אותם עם רעש, עם אורות פנסים או עם מצלמות הם צריכים לעבור מפעילות אפס למצב של בריחה – להתעורר ולעבור לטמפרטורת עבודה של כ-40 מעלות. הדבר גורם לנזק עצום ועטלפים רבים מתים מכיוון שהם מכלים בזמן הבריחה את כל מצבורי האנרגיה שאגרו כדי לעבור את החורף.

אצל מינים אחרים העונה הרגישה היא באביב, כשהנקבות המיניקות תלויות במערות עם הצאצאים הצעירים עליהן. אם מפריעים להן הצעירים נופלים ומתים. כעת אנחנו בודקים אם יש מערות שצריך לסגור אותן גם באביב למטיילים". במעקב אחרי פעילות העטלפים במסגרת תוכנית ניטור ארצית לעטלפים שמפעילה רשות הטבע והגנים, ניכרת בשנים האחרונות ירידה משמעותית באוכלוסיית העטלפים בחלק מהמערות המטוילות ביותר, כמו מערת עלמה שבגליל העליון. 

כדי לשמור על העטלפים, הצטרפה ישראל לפני מספר שנים ליוּרוֹבָּאטְס (Eurobats) – האמנה האירופית להגנה על עטלפים ולשימורם. "זה משתלב לא רק עם בעיית זיהום האור אלא גם עם הרבה נושאים סביבתיים אחרים, כמו טורבינות רוח – שעטלפים ועופות נפגעים מהן", אומר ד"ר לידר. "אנחנו עורכים סקר שנתי ב-80 אתרים של שיחור מזון, משכן ורבייה ולומדים איך לפעול בהמשך. לפי הסקרים נראה כי במרבית האתרים יש יציבות בפעילות העטלפים, אך במקומות מסוימים יש מגמת הפחתה בפעילות ועלינו לבדוק מדוע זה קורה. אנחנו רוצים לבצע מעקבים מדויקים יותר אחרי אוכלוסיית העטלפים הארצית בתקופות שונות של השנה, בהתאם לצרכים הפיזיולוגיים שלהם והשתנות בתי הגידול עם חילופי העונות. זה מצריך כמובן מעקב לאורך יותר מעונה אחת, ותוכנית הניטור הארצית שאנו מפעילים היא צעד חשוב בכיוון הנכון".

© כל הזכויות שמורות רשות הטבע והגנים