ממזיק למועיל: עטלף פרי מצוי

תדמיתם של עטלפי הפירות בישראל השתנתה: מבעלי חיים המזיקים לחקלאות הם נחשבים כיום למביאי תועלת. כעת התוכנית היא להפוך אותם למין מוגן

טל ברטוב
|
דצמבר 2018
|
שלח כתבה
עטלפי פירות מהמין עטלף פרי מצוי
צילום: אייל ברטוב

מי שבחצרו או ברחובו נטוע עץ פרי יכול כעת, בעונת החורף, לצפות בעטלפי פירות המעופפים סביבו במיומנות בשעות החשכה. משיכתם לפירות הגדלים על עצים מביאה אלינו בלילות את עטלפי הפירות ומזמנת צפייה על סף דלתנו בחיות בר מרשימות אלו.

לפני ארבע שנים, הצטרפה ישראל לאמנה בינלאומית בשם Eurobats הפועלת להגנה על עטלפי אירופה ואזורי התפוצה שלהם, לרבות עטלפי ישראל: חיים כאן 32 מיני עטלפי חרקים ומין יחיד של עטלף פירות. אף על פי שבהשתייכות לאמנה זו אנו מחויבים לשמירה על כל עטלפי ישראל, בעת החתימה על האמנה היה עטלף הפרי המצוי מוגדר עדיין בחוק בישראל כמין מזיק הראוי להשמדה. עתה מקדמת רשות הטבע והגנים את הגדרתו כמין מוגן.

"כשמין מוגדר כמזיק, למעשה אין לו אבא. כל אחד יכול לפרוע בו ובסביבתו, בלי חוק ובלי סדר", אומר ד"ר נעם לידר, מנהל אגף אקולוגיה ברשות הטבע והגנים. "הגדרת מין כמזיק פוגעת בכל נסיון להסדיר את היחס אליו, ופגיעה בסביבה ובמינים אחרים סביבו היא רק עניין של זמן. לעומת זאת, על מין המוגדר כמוגן יש פיקוח מקצועי, ולכל אזור מותאמת דרך טיפול שונה. על כן, אנו שואפים שגם על עטלף פרי מצוי יפקח מעכשיו מבוגר אחראי".

הקטל במערות

בשנות ה-60 של המאה הקודמת, עם התפתחות החקלאות וצמיחת היישובים, חלה עלייה חדה במספר עטלפי הפירות בארץ. הלכלוך שהשאירו על קירות הבתים ועל הכביסה המתייבשת, המשיכה שלהם לפירות בשלים והפעילות הלילית הספיקו כדי ליצור רתיעה לא מעוגנת במציאות מהיונק המעופף. הדעה הרווחת באותן שנים הייתה שעטלפי פירות פוגעים קשה בחקלאות, עקב הנזק הרב שהם מסבים לפירות במטעים. תגובת המשרד להגנת הצומח הייתה חד משמעית. כתוצאה ממנה, משנות ה-60 ועד אמצע שנות ה-80 בוצעו בלהט ההגנה על החקלאות "מבצעי טיהור" בעשן וברעל של מערות לינה ורבייה של עטלפי פירות. רבים זוכרים עדיין בכאב את פעולת חיל הים שהשתתף במבצע הטיהור, ואפשר ירי מטחים רעילים מספינות בים היישר אל תוך מערות במצוקי ראש הנקרה. בפעילות ההדברה נפגעו ומתו עשרות אלפי עטלפים. מי שהביאו לעצירת הקטל האדיר היו ד"ר דויד מייקין ופרופ’ היינריך מנדלסון, שהוכיחו שפעולות אלו גורמות ליותר נזק מתועלת.

הנפגעים העיקריים מפעולות ההדברה היו דווקא עטלפי חרקים שהשתכנו באותן מערות. שנות הקטל הללו הביאו להכחדה מוחלטת או לסף הכחדה של מינים רבים של עטלפי חרקים בישראל. חשיבות עטלפי החרקים למערכות האקולוגיות בישראל היא רבה. גם לאדם הם מביאים תועלת: עטלפון לבן שוליים, ששוקל חמישה גרמים, אוכל כאלף יתושים בלילה, מחצית ממשקל גופו! כאשר התברר הנזק האקולוגי הרב שנגרם בשל חיסול רבבות עטלפי החרקים, הופסקה ההדברה במערות. מינים של עטלפי חרקים שהצליחו לשרוד זכו להגנה המתחייבת, ורשות הטבע והגנים אף אוסרת מאז כניסה בחודשי החורף למערות הלינה, שבהן נמצאים עטלפי החרקים בתרדמה. 

גם בקרב עטלף הפרי המצוי נפגעו כמה אלפי פרטים, אבל בזכות כושר הרבייה הגבוה של המין, הצליחה אוכלוסייתו להשתקם במהרה. נוסף לכך, הריבוי המהיר שלו נבלם באורח טבעי, כשהגורמים המווסתים אותו הם אתר לינה מתאים, חוסר מזון בתחילת החורף, טפילים ומחלות.

עטלף פרי מצוי מועיל למטעים על ידי אכילת פירות בשלים המושכים מזיקים
צילום: אייל ברטוב
סניטר חקלאי

בעבר התייחסו אל עטלפי הפירות בישראל כאל בעלי חיים המזיקים למטעים, אבל מחקרים שנערכו במרוצת השנים הראו כי רק חלק קטן ממזונם הוא פירות חקלאיים, וגם אז הפגיעה מעטה מכיוון שהם אוכלים רק פירות בשלים שריחם עז. כלומר – פרי בשל מאוד לפני ריקבון. כמו כן, מחקרים הראו שלמטע הפירות מגיעים עטלפים מסוימים הנאמנים מאוד לעץ הפרי, ולכן כדי למנוע פגיעה בפירות אין צורך בהריגת כל המושבה אלא מספיק לכסות את עצי הפרי ברשתות. המזיק הגדול ביותר לחקלאות בישראל הוא זבוב הים התיכון. הבחירה של עטלפי הפירות לאכול פירות בשלים מאוד מנקה מהמטעים את הפירות שמושכים זבובים ושאר מזיקים. בכך, משמשים העטלפים סניטרים שפעילותם מועילה למטעים. ממילא בחקלאות בת ימינו הפרי לא נשאר להבשיל על העצים אלא נקטף מוקדם ברוב המקרים ומבשיל בתוך בתי האריזה והאחסון, כך שמטעי הפרי אינם מושכים במיוחד את העטלפים. 

נא להכיר: עטלפי הפירות

סדרת העטלפים בישראל כוללת 32 מינים של עטלפי חרקים ורק עטלף פירות אחד – עטלף פרי מצוי. בניגוד לעטלפי החרקים, הנכנסים בחלקם לתרדמת חורף במערות מוגנות, עטלף הפרי המצוי ממשיך בפעילותו כל השנה. בישראל הוא חי באזור הים-תיכוני ובנגב, וניתן למצוא אותו מעין גדי ועד אילת, בצמוד ליישובי אדם, במערות ובמבנים נטושים.

בניגוד למרבית מיני עטלפי הפירות בעולם, השוכנים על עצים, עטלף פרי מצוי חי במערות או במבנים נטושים, בקבוצות של עשרות עד אלפי פרטים. שם הוא נחבא ביום, מתרבה ומסתתר בלילות החורף הקרים. 

 
התגודדות עטלפי פירות על תקרת מערה
צילום: אייל ברטוב

עטלפי הפירות חשובים מאוד למערכות אקולוגיות בעולם בהיותם מאביקים ומפיצי זרעים למרחקים ארוכים. עץ הבאובב העצום באפריקה, למשל, תלוי לחלוטין בהאבקה של עטלפי הפירות. בתקופת פריחת עצי הבאובב בקיבוץ עין גדי, ניתן לראות עשרות עטלפי פירות הבאים לשתות מצוף העץ. בעצים אחרים, עטלפי הפירות ניזונים בעיקר ממיץ הפרי, לועסים ומוצצים את הפירות ויורקים קליפות, סיבים וזרעים. זרעים קטנים שנבלעים עם הפרי אינם נפגעים בתהליך העיכול הקצר ולאחר שהם מופרשים, הם עשויים לנבוט במרחק גדול מעץ האם. עטלפי הפירות נוהגים לאסוף פירות שלמים מעץ פרי שאיתרו בשטח, לקחת אותם בשלמותם לאתר אכילה ובו להיתלות הפוך עם רגליהם האחוריות ולאכול במנוחה. חלק מהפירות נופלים וכך מופצים.

יותר מ-80 אחוז ממזונם של עטלפי הפירות בישראל הם עצי בר כמו תאנה וחרוב. כך, ליד כל מערת עטלפים שמכבדת את עצמה אפשר למצוא נביטה של עצי תאנה וחרוב.

העטלפים עפים בכל לילה מהמערה לשטחי אכילה שעשויים להיות במרחק עשרות קילומטרים. במחקר שנעשה על יכולת הניווט של עטלף הפרי המצוי בישראל על ידי ד"ר אסף צוער, סומנו כמה עטלפים ושוחררו במרחק של יותר ממאה קילומטר מהמערה שלהם, והם עפו היישר הביתה. כיום מתבצעים כמה מחקרים פורצי דרך במכון ויצמן על ידי פרופ’ נחום אולנובסקי ובאוניברסיטת תל אביב על ידי פרופ’ יוסי יובל, בנושא יכולת הניווט והשימוש של העטלפים בקול לשם התמצאות במרחב. 

© כל הזכויות שמורות רשות הטבע והגנים