הצבים הרכים - תושבי הנחל

כעשור לאחר התחלת הפעולות לשמירה על הצבים הרכים בנחלי החוף, נראה שמתקיימות בהם אוכלוסיות יציבות של צבים. אתם מוזמנים לצפות בצבים ייחודיים אלו בכמה מקומות בארץ

ד"ר תמי קרן-רותם
|
אוקטובר 2018
|
שלח כתבה
צב רך בוגר על גדת נחל אלכסנדר
צילום: אייל ברטוב

חורף 1992 היה הגשום ביותר בישראל מאז החלו מדידות המשקעים בארץ, והוא לווה בסערות ובקור עז. גם בנחל אלכסנדר, המתחיל בשומרון וזורם אל הים בתחומי גן לאומי חוף בית ינאי, זרם שיטפון אדיר. לאחר שהסתיים השיטפון נמצאו בים, למרבה ההפתעה, קרוב ל-200 פרטים מתים ממין צב רך מצוי שחיו בנחל ונסחפו לים. כמות גדולה זו הצביעה על אוכלוסייה גדולה בהרבה ממה שהיה ידוע עד אז. כעת עלה חשש גדול לגורלה של אוכלוסייה זו לאחר שחוותה פגיעה אנושה בשיטפון. 

עוד לפני הקטסטרופה שפקדה את אוכלוסיית הצבים הרכים בנחל אלכסנדר מצבה היה בכי רע, שכן אוכלוסיות הצבים הרכים בעולם, בהן האוכלוסיות שבחופי הים התיכון כולל אלו שבישראל, נמצאות בסיכון (בארץ מין זה נמצא בסכנת הכחדה חמורה). היעלמות וזיהום של בתי גידול לחים כגון נחלים בעשורים האחרונים גרמו לצמצום אוכלוסיותיהם. 

 
צב ייחודי עם שנורקל

הצב הרך מותאם לחיים במים בשל מבנה גופו ההידרודינמי. גופו של צב בוגר גדול (אורכו יותר ממטר ומשקלו כ-50 קילוגרם) ושטוח, ולו צוואר ארוך ורגליים ארוכות דמויות משוט. עיניו ונחיריו ממוקמים בקצה חדק ארוך ובעת שחייה רק הם בולטים מעל פני המים כשנורקל. תפריטו עשיר ומורכב מדגים, מדו-חיים, מעופות, מסרטנים, מרכיכות ואפילו מחרקים. הוא אינו בוחל גם בביצים, ובמזון מהצומח. 

בעת שחייה רק עיניו ונחיריו המוגבהים של הצב בולטים מחוץ למים
צילום: חיים מויאל

לא תמיד היו הצבים הרכים בסכנה קיומית ובעבר הלא רחוק הם היו שכיחים בנחלי החוף הזורמים לים התיכון. מאות תצפיות בצבים רכים שנאספו ברשות הטבע והגנים בין 1972 ל-2000 מעידות על כך שהתקיימו בעבר ארבע אוכלוסיות של צבים רכים בנחלי החוף: נעמן, תנינים, אלכסנדר וירקון. פרופ’ היינריך מנדלסון, מראשוני חוקרי עולם החי בישראל, העריך שבעבר התקיימה אוכלוסייה גדולה נוספת בנחל הקישון. ואולם, כבר בשנות ה-60 חששו חוקרי הטבע מהיכחדותם של הצבים הרכים שחיו בנחלי החוף. בעקבות זיהום שאירע בנחל אלכסנדר בראשית שנות ה- 60, העתיק פרופ’ מנדלסון צבים רכים לבתי גידול לחים בצפון הארץ – לשמורת טבע החולה ולאגם הכנרת, שבהם לא הייתה אוכלוסייה טבעית של מין זה. לאחר ההעתקה התבססה בהם אוכלוסיית צבים רכים. 

רשות הטבע והגנים פועלת כיום לשיפור מצבם של האתרים שבהם מתקיימות אוכלוסיות של הצבים, ובניגוד לעבר, המטרה היא לשמור את המין בתחום התפוצה הטבעי שלו. על כן, הוחלט להרחיק את הצבים מהשמורה ומעמק החולה, שאליהם הועתקו הצבים בעבר, מאחר שסביר להניח שיש להם השפעה מזיקה על המערכת האקולוגית המקומית. צמצום אוכלוסיית הצבים בשמורה ובעמק הוא אתגר מורכב, שכן רבים מהבוגרים הם, כאמור, בעלי גוף גדול. כל צב בוגר שנתפס מועתק לנחלי החוף. נוסף לכך, בכל עונת רבייה מסיירים עובדי רשות הטבע והגנים בשמורה בחיפוש אחר הטלות. קיני ביצים שנמצאים לפני בקיעת הביצים מועתקים ומודגרים בשמורה בתנאים מלאכותיים. לאחר בקיעת האבקועים (צבונים שבקעו מהביצים) משוחררים אף הם בנחלי החוף. על אף הקושי באיסוף הצבים מהשמורה והעמק, ניכר שהמאמצים נשאו פרי. ניטור קבוע של אוכלוסיית הצבים בעמק החולה מראה שפעילות הממשק מצליחה וכמות הצבים בשמורה ובעמק הולכת ופוחתת.

תעלומה בביצה

בשמורת טבע עין אפק, המשמרת בית גידול של ביצות, מטילים מדי שנה צבים רכים את ביציהם במקומות קבועים על הגדות בסמוך לצמחייה. תעלומה אפפה השנה את המקום כאשר על אחת מהגדות נמצאו ביצים שלמות מחוץ לקן, מעל פני הקרקע. מי חפר את הביצים אל מחוץ לקרקע? תהו עובדי השמורה. כלובי מתכת הועברו לשמורה והוצבו על ידי אנשי הצוות מעל לקינים שנחפרו, ובסמוך להם הותקנה מצלמה. התעלומה נפתרה כעבור ימים ספורים, כאשר אנשי הצוות צפו בתמונות ובסרטים שצולמו. נמיות חפרו בסביבת הקינים באור יום, ובלילה – גיריות מצויות.

מלבד ההגנה על הקינים הנטרפים, רשות הטבע והגנים מקיימת זה עשור פעילות מגוונת לשמירה על הצבים הרכים. באזורים מסוימים מכוסחת הצמחייה מדי שנה כדי ליצור אזורים מתאימים להטלה. בירקון ובשמורת טבע עין אפק הוצבו אבנים גדולות הבולטות מעל פני המים, כדי לאפשר לצבים לטפס עליהן ולהתחמם זמן ממושך מקרני השמש. משנת 2006 נדגמות מדי שנה אוכלוסיות הצבים בנחלי החוף. סוקרים מטעם הרשות פוקדים את גדות הנחלים בין מאי לאוגוסט במהלך עונת הרבייה, מאתרים קינים וסופרים את אלו שנמצאות בהם ביצים כמו גם את הקינים שנשדדו על ידי טורפים.  

פרטים צעירים של צב רך
צילום: אייל ברטוב

לאחרונה הפיקה ד"ר דנה מילשטיין, אקולוגית בתי גידול לחים של הרשות המרכזת בשנים האחרונות את פעולות הממשק עם הצבים הרכים, דוח רב-שנתי הסוקר את תוצאות פעולות הממשק שבוצעו ב-15 השנים האחרונות. על אף תיעוד רב של טריפות ביצים באתרי ההטלה, התמונה שעולה מהניטור הרב-שנתי מצביעה על כך שכיום מתקיימות ארבע אוכלוסיות יציבות של הצבים: בשמורת עין אפק-נחל נעמן, בנחלים תנינים-עדה-דליה, בנחל אלכסנדר ובנחל הירקון. אתרים נוספים נסקרים בשנים האחרונות: נחל הקישון, נחל חדרה ונחל שורק, ונמצא שמתקיימות בהם אוכלוסיות קטנות יותר של צבים רכים, חלקן לא יציבות. הדבר מעיד על הצלחת פעולות הממשק בשיפור מצבם של הצבים בנחלי החוף. כבר כיום, זוכים מדי פעם המבקרים בשמורת טבע עין אפק ובנחל אלכסנדר לצפות בצבים רכים המתחממים בשמש על גבי הגדות או על האבנים הבולטות מעל פני המים. 

לצפות מקרוב בצבים

בישראל חיות בר מעניינות רבות, אך צפייה בהן בטבע מקרוב היא בדרך כלל עניין של מזל. יוצאי דופן הם הצבים הרכים, גדולי הגוף ובעלי השריון הרך, החיים בנחל אלכסנדר. רבים מהם מתקבצים בחלקו של הנחל הסמוך למושב כפר ויתקין, במקום בשם "גשר הצבים", שם ניתן לצפות בהם מקרוב במשך רוב חודשי השנה ולהתרשם מגודלם ומיופיים. מקום התצפית נמצא ב"פארק איטליה", מתחם נופש שנבנה ומתוחזק על ידי המועצה האזורית עמק חפר. במקום שרידים היסטוריים מראשית המאה שעברה, מתקני משחק לילדים, מגדל תצפית ושביל הליכה מונגש המגיע אל שפת הנחל, למקום שבו ניתן לצפות מקרוב בצבים השוחים במי הנחל ונחים על גדותיו.

על אף מראם התמים של הצבים הגדולים, נשיכתם כואבת למדי ומסוכנת. על כן, יש להימנע מלהתקרב אליהם. האכלתם אסורה, כדי לא לגרום להם נזקים בריאותיים וכדי למנוע מהם תלות באדם לשם השגת מזון. מגשר הצבים ניתן להמשיך לטייל במסלולי טיול מגוונים לאורכו של נחל אלכסנדר ואף להגיע אל שפכו של הנחל לים בתחום גן לאומי חוף בית ינאי.

 
© כל הזכויות שמורות רשות הטבע והגנים