אנשי הים

בינואר השנה, קיבלה רשות הטבע הגנים את סמכויות הפיקוח והאכיפה של תקנות הדיג החדשות. יחידה ימית חדשה שהקימה הרשות אוכפת את החוק ומקיימת פגישות הסברה עם דייגים

אורלי גנוסר
|
יולי 2018
|
שלח כתבה
סירות המשמשות את פקחי היחידה הימית בפיקוח בים התיכון
צילום: יוסי לאון

היה ים סוער, אך לרותם שדה, פקח ימי ברשות הטבע והגנים, זה לא הפריע. "בדרך כלל, אם אנחנו לא יכולים לצאת לים אז גם דייגים לא יוצאים", הוא אומר, אבל מוסיף ומדגיש שלפעמים גם אם התנאים לא אידיאליים הם צריכים לצאת לים, בעיקר בעקבות קריאה. "קיבלנו הודעה על ’רשת רפאים’, כלומר רשת דייגים שהתנתקה ממקומה וכעת צפה ונעה עם הגלים. רשת כזו מסוכנת כי היא יכולה להיות מלכודת לבעלי חיים", המשיך והסביר. חמושים בחגורת הצלה, דילגנו אל סירת הזודיאק של שדה עם הפקח איליה בסקין, ובחסות הרוחות הוא תמרן בזהירות את היציאה ממעגן הסירות בשדות ים. רוח צפונית חזקה נשבה, הגלים הלכו וגבהו והוא שייט ביניהם בעדינות. פה ושם קפצנו על גל ומתז מים ריסס לכל עבר – לא חשבתי שאחזור מההפלגה יבשה. שדה ובסקין שמו לב שהרשת נמצאת באזור סלעי ושבתנאי הים הקשים יהיה מסוכן להתקרב אליה, ולכן החליטו לוותר ואולי למשות אותה דווקא מכיוון הסלע, כשהים יירגע.

בה בעת ובכיוון אחר, זיהה בסקין סירה קטנטנה במים, ושוב עשינו דרכנו ליעד החדש כדי לברר במה מדובר. כשהתקרבנו למרחק קשר עין, הונף מהסירה דגל לבן-כחול, והיה יפה לראות שמקפידים על הכללים החשובים בים. את הדגל בצבע הזה חייב להניף מי שיושב בסירה שבסביבתה יש צוללים, כדי למנוע תאונות. שדה כיבה מנוע ונתן לרוח לעזור לנו להתקרב אליה, כדי לוודא שלא מדובר בדייגים שצוללים עם רובים וצדים דגים. ככל שהתקרבנו, תיעד בסקין את הסירה בצילומים ושיתף את שדה, ומהר מאוד התבהרה התמונה הגדולה. שדה זיהה שהצוללים אינם ציידים אלא חוקרים מאוניברסיטת תל אביב שהגיעו לצלול באזור למטרות מחקר, וכשהתקרבנו הוחלפו ברכות שלום. 

סירות פיקוח של היחידה הימית ברשות הטבע והגנים
צילום: יוסי לאון

ואולם, לא כל האירועים בים מסתיימים כך, ויגאל בן ארי, מנהל היחידה הימית מזה כמה חודשים, מספר שהרשות מתמודדת עם ציבור גדול של כ-3,000 דייגים מקצועיים ועוד אלפי דייגים ספורטיביים. לפני חודשים אחדים, היה בן ארי מעורב באירוע חריג בחדרה שמלמד על היקף עבירות הדיג. "תפסנו בים דייגים ללא רישיון דיג שדגו באמצעות סירה ללא רישיון לדיג. הם נקטו שיטת דיג שאסורה כבר שנים והעלו דגים מתחת לגודל המינימום המותר. כתוצאה מכך היה לנו חשד לארבע עבירות אז עיכבנו אותם בים והובלנו אותם לחוף, שם ביצענו חקירה". הנאשמים האלו מוכרים לאנשי היחידה הימית. "הם צללו במכלים עם רובה דיג וצלצל ודגו לוקוסים באזור סלעי שהוא בית הגידול שלהם. במשך הזמן הם רוקנו שטחים סלעיים שלמים מדגי הלוקוס וחיסלו אותם בשיטתיות, והדבר פגע באופן משמעותי באוכלוסיית הדגים והפר את האיזון האקולוגי", מסביר בן ארי ומוסיף: "ככל הנראה, הנאשמים עבדו בשיטה זו כבר שנים רבות וגרמו לנזק גדול. על כן, תפסנו את כל הציוד הקשור לביצוע העבירה, כולל הסירה, הרובים, המכלים, הדגים וכל ציוד דיג אחר. בהמשך הוגש כתב אישום שבו ביקשנו לחלט (לעקל) את הסירה בגין העבירות הקודמות".

באשר לעונשים בחוק מסביר בן ארי: "יש עונשים בדרגות שונות, מקנסות של אלפי שקלים ועד למאסר על עבירות חמורות וחוזרות. אנו רואים שהעונשים יוצרים הרתעה. הדייגים כיום מקפידים יותר, מוציאים רישיונות ויש פחות דייגים בעונת הרבייה. מעבר לאכיפה אנחנו גם משקיעים בהסברה לדייגים כדי שהם ידעו ויבינו וכך יימנעו מעבירות. בדרך זו אנו מקווים ליצור תהליך שיוביל לשינוי במצב עולם החי בים". 

דגים במפרץ אילת
צילום: עמרי יוסף עומסי
אכיפה בים

הקמת היחידה הימית מהווה שינוי מהותי בתפיסת האכיפה בים, ושדה הוא אחד מכ-20 פקחים ביחידה החולשת כעת על כל המים הריבוניים של ישראל בים התיכון, בכינרת ובמפרץ אילת. בעבר עסקו הפקחים הימיים בפיקוח ובאכיפה בעיקר בתחומי שמורות הטבע הימיות ופיקחו על ערכי טבע מוגנים בים. לאחרונה, עם האצלת הסמכויות מאגף הדיג של משרד החקלאות לרשות הטבע והגנים, גדל היקף פעילות האכיפה שמבצעים הפקחים הימיים. שדה טוען שמדובר בצעד משמעותי: "בכל יציאה לים אנו פוגשים בדייגים ועוסקים בביקורות ורואים אותם גם במעגנות כשהם חוזרים מהים. במקביל אנו עובדים מולם בהסברה של חוק הדיג ושל חשיבות השמירה על הים. התחושה היא שנכנסנו לתחום חדש שלא נאכף מספיק בעבר".

לפקחים סמכויות מקיפות ואם יש חשד לעבירה הם יכולים לעכב, לחקור ולתפוס מוצגים וראיות. עבור שדה "פיקוח זה האירוע השגרתי ובמידת הצורך הפיקוח הופך לאכיפה". כיוון שמדובר בתחום חדש יחסית, הרבה מהדייגים מופתעים וטוענים שכלל לא ידעו על התקנות. יש ששמחים על המהלך ויש גם כאלה שמתנגדים לו, אך בסופו של יום המטרה משותפת – להגדיל את כמות הדגים בים, שמחד גיסא תאפשר למערכות האקולוגיות הימיות להשתקם ומאידך גיסא תאפשר לדייגים להתפרנס בכבוד – בהתאם לחוק. "אנחנו לא רוצים לעצור דיג", מסכם שדה, "אלא לכוונו לפעול על פי החוק, כשהגישה שלנו היא לטובת כולם".

דגים בים התיכון
צילום: אנדרי אהרונוב
תקנות הדיג

תקנות הדיג החדשות קובעות את כלל המגבלות על הדיג במים הטריטוריאליים – הנה כמה מהן. 

  • לכל שיטות הדיג באשר הן נדרש רישיון דיג. כמו כן נדרש גם רישיון דיג לכלי השיט שממנו מתבצע דיג.
  • בעונת הרבייה חל איסור גורף על כל שיטות הדיג למעט על חכות מהחוף ועל דיג במכמורת. 
  • חל איסור לדוג דגים מתחת לגודל מינימלי, הנקבע לפי גודל הדג. 
  • לדיג ספורטיבי יש מגבלה על כמות השלל היומית. 
  • חל איסור לדוג בספינות מכמורת בעונת הגיוס (העונה שבה הדגיגים מתבגרים), אז יוצאים הדגיגים הצעירים מהאזור הסלעי לים ולכן יש צורך לאפשר להם לגדול. 
  • האזור ממושב דור צפונה עד ראש הנקרה, המהווה כשליש מהמים הטריטוריאליים של ישראל, אסור לדיג באמצעות ספינות מכמורת. בשאר האזורים קיימת הגבלת עומק לדיג מספינות מכמורת.
 
© כל הזכויות שמורות רשות הטבע והגנים