לומדים לספור

מצבם של מינים שונים בטבע יכול להעיד גם על מצבה של המערכת האקולוגית שבה הם חיים. על כן, רשות הטבע והגנים סופרת באופן קבוע את אוכלוסיית הצבאים בנגב, המשמשת סמן למצבה של המערכת האקולוגית המדברית. לאחרונה התבצע ניסוי בספירת הצבאים בדרך חדשנית מהאוויר בעזרת רחפן. בשיטה זו ההפרעה לצבאים קטנה יותר והספירה עשויה להיות מדויקת יותר ולספק מידע מקיף שיסייע בשמירה עליהם

יהלי כץ
|
פברואר 2018
|
שלח כתבה
צבאי נגב
צילום: ערן היימס

בעשורים האחרונים, עת הולכים ונעלמים מהעולם השטחים הטבעיים, גופי שמירת טבע בעולם משקיעים מאמצים רבים בשמירה על השטחים שעדיין נותרו. לשם כך יש לדעת מה מצבם של שטחים אלו, האם חל שינוי במצבם לאורך זמן וחשוב מכול – האם המאמצים שהושקעו עד כה בשמירה עליהם נשאו פרי.

"אחת מהדרכים לבחון את מצבו של הטבע היא לאמוד את גודל האוכלוסיות של מינים שונים המשמשים כסמנים למצבו של הטבע", מסביר ד"ר אסף צוער, אקולוג מחוז דרום ברשות הטבע והגנים. "כאשר מינים אלו מתקיימים וגודל אוכלוסייתם נשאר יציב או עולה, ניתן להעריך שמצבה של המערכת האקולוגית שבה הם מתקיימים הוא טוב. תוצאות ספירה של מין מסוים המצביעות על ירידה בגודלה של האוכלוסייה הן בגדר נורת אזהרה באשר למצבה של המערכת האקולוגית ומעידות על הצורך למקד את מאמצי השימור באותן אוכלוסיות. "משום כך, בעשורים האחרונים מבצעת רשות הטבע והגנים ספירה קבועה שנתית או עונתית של מינים שונים של חיות בר בשטחים טבעיים רבים ומגוונים בארץ". 

ד"ר צוער מוסיף ואומר כי "בנגב הצבאים הם סמנים טובים למצבו של הטבע במדבר. הם משוטטים בשטחים גדולים, והם מאוימים על ידי טורפים הנמצאים גם הם בשטח, כך שמצב אוכלוסייתם מצביע גם על מצב הצמחוניים הגדולים וגם על מצב הטורפים שלהם. הצבאים ניזונים מפירות עצי השיטה ונוהגים לשהות בצילם, ואילו עצי השיטה נעזרים בצבאים להפצת זרעיהם למרחקים גדולים. לכן, גודלה של אוכלוסיית הצבאים ושינויים שחלים בה עשויים להצביע גם על מצבם של עצי השיטה". 

 
גודל אוכלוסיית הצבאים עשוי להעיד על מצב עצי השיטה
צילום: דותן רותם

את הצבאים בנגב סופרת רשות הטבע והגנים כבר משנות ה־ 60. "באמצעות הספירה התקופתית העקבית", מסביר ד"ר צוער, "אנו יודעים על שינויים שחלו במצב האוכלוסייה עם השנים. משנות ה־ 60 עד שנות ה־ 80 של המאה הקודמת גדלה האוכלוסייה, ואחר כך חלה בה התייצבות, למעט  אזורים מסוימים בנגב, שבהם ירד גודלה של האוכלוסייה".

כיצד סופרים?

ספירת הצבאים בנגב לא השתנתה עשרות שנים. "השיטה הוותיקה נקראת ’שיטת המסרק’", מסבירה ד"ר טל פולק, אקולוגית מרחב ערבה ברשות הטבע הגנים. "במהלכה נוסעים הסוקרים בטור, בזה אחר זה, וסופרים את כל הצבאים שנראים בשטח. יתרונה של השיטה הוא פשטות הביצוע שלה. היא נערכה לאורך עשרות שנים ובכך היא מאפשרת לזהות מגמות רב-שנתיות של עלייה וירידה באוכלוסיות. "ואולם, לצד חוזקה של השיטה", ממשיכה ד"ר פולק, "היא אינה מושלמת, משום שנסיעת כלי הרכב בשטח מבהילה את הצבאים וכן משום שלא ניתן לסקור את כל השטח בנסיעה. כמו כן, אחת החולשות העיקריות של שיטת ספירה זו היא שהיא לא חזקה סטטיסטית. מדובר בחזרה אחת בשנה ובשיטה שרגישה מאוד להפרעות, ולכן המדד שהיא נותנת לנו הוא מאוד חלש לעומת שיטת ניטור שניתן לחזור עליה כמה פעמים". 

ספירת צבי השיטים בערבה על ידי פקחי רשות הטבע והגנים
צילום: ערן היימס

לאחרונה הובילה ד"ר פולק שיטת ספירה חדשה של צבאים המתבצעת מהאוויר בעזרת רב-להב (רחפן). "לשימוש ברחפן יש כמה יתרונות: ראשית, זו טכנולוגיה פשוטה וזולה יחסית לביצוע. שנית, הספירה באמצעות הרחפן שקטה יחסית, בהשוואה לספירה באמצעות כלי רכב, וגורמת לצבאים לפחות בהלה מהרעש. שלישית, משום שניתן להטיס את הרחפן למרחקים גדולים ולבצע כמה חזרות בו בזמן, אפשר לבצע חישובים סטטיסטיים ולקבל תוצאות די מדויקות".

לצד כלל היתרונות, מסבירה ד"ר פולק כי "היות שהספירה נעשית מהאוויר, הדאגה היא כי הרחפן עלול לפספס חיות בר שיימצאו תחת עצים ואזורי מסתור. בנגב בפרט, אנו יודעים כי הצבאים מעדיפים להימצא באזורים מוצללים בשעות החמות של היום, למשל תחת עצי השיטה". 

הניסוי בוצע בגְדֵרָה (שטח תחום בגדר) הנמצאת בדרום הערבה, מערבית לכביש 90. בשטח המגודר, שגודלו 3.5 קילומטרים רבועים, חיים שני מינים של צבאים: צבי השיטים וצבי הנגב. "השתמשנו ברחפן על מנת לספור את כלל הצבאים בגדרה ללא הבחנה במין", מתארת ד"ר פולק. "כשבועיים לפני הניסוי ספרנו את הצבאים במקום בשיטה הוותיקה כך שידענו מראש את מספר הפרטים בגדרה. בניסוי בעזרת הרחפן רצינו להבין כמה פרטים אנו ’מפספסים’ כאשר סופרים בעזרת רחפן, משום שהצבאים נוטים לשהות מתחת לעצים בשטח". 

לאחר הסקת המסקנות מיעילות הספירה באמצעות רחפן תנוסה השיטה בעברונה על מנת לנטר את עדר צבאי הנגב החי שם. 

 
צבאים שצולמו מרחפן צילום: ניר בורשטיין מעבדות טרהסקאן

"השנה נספרו כ־ 1,200 צבאי נגב בכלל אזורי הספירה וכ־ 250 צבאים בעברונה עצמה", מוסיפה ד"ר פולק. "כיוון שעברונה היא מלחה הבנויה ממניפת ערוצים קטנים ורדודים, האזור רגיש יותר לנסיעת כלי רכב שלא בשבילים מסומנים. זאת לעומת ערוצי הנחלים, שבהם הזרימה השיטפונית מטשטשת את הקוליסים שנוצרו עלי ידי כלי הרכב. השימוש ברחפן יאפשר לנטר את הצבאים מבלי להטריד אותם או לפגוע בשטח ובצורה שתאפשר חזרתיות בספירה ודיוק סטטיסטי רב יותר בנוגע למגמות השינוי באוכלוסייה.

"השימוש ברחפן לספירת הצבאים נמצא עדיין במחקר, אך המטרה היא שבעתיד הרחפן יאפשר לנו לא רק להעריך את מספר הפרטים בשטח, אלא גם להבחין בין הזוויגים (זכרים ונקבות) ובין פרטים בוגרים לצעירים", היא מסכמת באופטימיות.

 
להטיס בחוכמה

הטסת רחפנים הפכה לתחביב נפוץ בשנים האחרונות בעולם וגם בישראל. אלפי רחפנים נמצאים כבר בישראל ומוטסים הן על ידי חובבים והן על ידי חברות מסחריות, באזורים מיושבים ובשטחים הפתוחים, אף שהטסתם עשויה לסכן כלי טיס אחרים ואף לגרום לפגיעות בנפש באזורים מיושבים.

בעולם תועדו רחפנים שהוטסו בטבע והפריעו לחיות בר ואף פגעו בהן או גרמו להפסקת גידול צאצאים. למרות זאת, יותר ויותר חובבים בישראל מטיסים אותם דווקא מעל שטחים טבעיים כדי לתעד את הטבע, לעתים אגב פגיעה בחיות הבר. מסיבה זו קבעה רשות הטבע והגנים שאין להטיס רחפנים מעל שמורות טבע וגנים לאומיים בגובה הנמוך מ־ 300 רגל ללא היתר והיא תפעל לעגן זאת בתקנות. 

רשות הטבע והגנים נעזרת ברחפנים לצורכי מיפוי, מדע ואכיפה. השימוש ברחפנים נעשה תוך הטסתם בצורה זהירה מאוד למרחק שמאפשר להשיג את הנתונים הדרושים מהאובייקט מבלי להטריד את חיות הבר.

 
© כל הזכויות שמורות רשות הטבע והגנים