החֻבָּרָה המדברית נמנית עם העופות הגדולים והמרשימים שאוכלוסיותיהם בישראל קטנו מאוד עקב פגיעה בבית גידולן הטבעי. הספירה השנתית שעשתה רשות הטבע והגנים באוגוסט השנה מלמדת על יציבות בגודל אוכלוסייתה ואף על מגמה רב-שנתית של עלייה קלה. 

החוברה המדברית היא עוף מן הנדירים, הגדולים והמרשימים בישראל. מבנה גופה מותאם להליכה יותר מלתעופה והיא דומה ליען, הן במבנה הגוף – גם היען הולך קרקע ואינו עף – והן בדגירה על הקרקע. בעבר נפוצו החוברות בישראל משפלת יהודה עד לנגב המרכזי, אך עקב פגיעה בבית גידולן הטבעי הצטמצם תחום תפוצתן ואוכלוסייתן קטנה. עוד גורמים שהמעיטו אותם הם ציד בלתי חוקי, רעיית יתר באזורי תפוצתן, והתרבות יתר של מינים הפוגעים בהם, כגון עורבים, שועלים ותנים. היום אוכלוסיית החוברות בישראל קטנה לאין שיעור מאוכלוסייתה לפני עשרות שנים, והיא בסכנת הכחדה חמורה. למרבה הצער זו מגמה גלובלית, ולכן הוכרז המין בסכנת הכחדה עולמית. 

כדי לעקוב אחר מצבו של המין בישראל, רשות הטבע והגנים הנהיגה כבר לפני 25 שנה ויותר ספירה שנתית של פרטים בשטח. הספירה נעשית בחודשי הקיץ, עם סיום עונת הרבייה, עת מתקבצת מרבית האוכלוסייה במישורי הלס שבנגב המערבי ובאזור עזוז.

בספירה בתחילת חודש אוגוסט ספרו עובדי הרשות והמתנדבים 198 פרטים בתוך בסיס חצרים ו-12 פרטים באזור עזוז. תוצאות הספירה השנה ובשנים האחרונות מלמדות שגודלה של האוכלוסייה בישראל יציב ואף במגמה רב-שנתית של עלייה קלה. 

לדברי עזרא ששון, מנהל מרחב נגב צפוני ברשות הטבע והגנים, רוב החוברות מתרכזות בחודשי הקיץ בתחום בסיס חיל האוויר חצרים משום שבו נשמר שטח נרחב יחסית של בית גידול הלס בעוד שאר שטחי הלס הפכו ברבות השנים לשטחים חקלאיים ומבונים. "אנו מקווים שההכרזה לאחרונה של ’פארק הלס’ כשמורת טבע, הסמוכה לשטחי בסיס חצרים, תסייע לאוכלוסיית החוברות לגדול".