אוכלוסיית השלווים בעולם יורדת ירידה חדה. בישראל השליו מוגדר בסכנת הכחדה, אולם בחוק הוא עדיין עוף מותר בציד. כדי לשמור על השלווים אסרה רשות הטבע והגנים לצוד אותם באיסור זמני, ובתקופה הקרובה היא תבדוק את מצב האוכלוסייה כדי לבחון כיצד לשמור על פרטיה בעתיד.  

רבות נכתב על כך שהעולם שלנו משתנה במהירות. המין האנושי מתרבה ומתפשט על חשבון אין ספור מינים של חיות בר, וגם מינים שלפני מאה שנים מנו מאות אלפים ואפילו מיליוני פרטים הם עתה על סף הכחדה וחלקם נעלמים מהעולם.

בשנות ה-50 של המאה שעברה נחקק בישראל חוק הגנת חיית הבר, ובחסותו מוגנות חיות הבר בישראל חוץ מכמה מינים המותרים בציד ספורטיבי. בזמן חקיקת החוק אוכלוסיותיהם של מינים אלו היו גדולות, אולם מאז התמעטו חלק מהמינים המותרים בציד בחוק והיום הציד מסכן את קיומם. משום כך הוצאו לאחרונה הארנבת והחוגלה מרשימת המינים המותרים בציד בישראל, ועם התמעטות אוכלוסיית השליו הנודד בודקת רשות הטבע והגנים אם צריך להוציא גם את השלווים מרשימת חיות הבר המותרות בציד, כדי שלא ייכחדו. 

בישראל יש שתי אוכלוסיות שלווים נפרדות: אוכלוסייה מקומית קטנה ויציבה, שמקננת בדרום הארץ; ואוכלוסייה אירו-אסייתית שחולפת כאן בנדידת הסתיו בדרכה למשכן החורף שלה במדבריות מצרים. לפי הערכת מומחים אוכלוסיית השלווים המקומית מונה כיום כ-50 פרטים בלבד. בעדכון "הספר האדום" של העופות המקננים בישראל, שעומד להתפרסם בקרוב, זכה השליו הנודד בתואר המפוקפק "עוף בסכנת הכחדה חמורה".

ציד השלווים נעשה בעזרת "מלכודות שמע", המשמיעות בשדות קולות של שלווים במצוקה. השלווים נמשכים אל קולות חבריהם, כביכול, וניצודים בהמוניהם. מסיבה זו הוציאה השנה רשות הטבע והגנים צו שעה האוסר על ציד שלווים עד ראשית 2019. צו השעה מאפשר לחוקרים לבדוק את מצב השלווים בארץ, ואם אכן יתברר שהוא בכי רע ייעשו מאמצים להוציאם מרשימת חיות הבר המותרות בציד בישראל.