" /> רשות הטבע והגנים | בשביל הארץ | הדור הבא של הטבע
הדור הבא של הטבע

כולנו כבר יודעים עד כמה חשוב לשמור על הדור הבא של חיות הבר וצמחי הבר, אבל יש חוקרים ומדענים שעוסקים בכך בדרכים מופלאות, שנראות כאילו נלקחו מסרטי מדע בדיוני.

איל שפירא
|
פברואר 2017
|
שלח כתבה
דרבן מקבל טיפול בבית החולים לחיות בר של הספארי ורשות הטבע והגנים
צילום: עופר בריל

נח, הצדיק מהתנ"ך שבנה את התיבה המפורסמת, היה איש חרוץ. רגע לפני המבול שהציף את העולם הוא אסף זוגות־ זוגות של בעלי חיים, כדי שאחרי שהכל ייגמר, אפשר יהיה להתחיל את החיים מחדש. אתם כמובן מכירים את הסיפור. כיום, שום מבול לא מאיים עלינו, אבל בפני מינים רבים של בעלי חיים וצמחים ניצבת סכנת היעלמות מהעולם.

"לייצר חיות": העתיד כבר כאן

בבית החולים לחיות בר של הספארי ורשות הטבע והגנים, יש אנשים שעושים את מה שעשה נח.  אבל במקום תיבת עץ, יש להם מעבדות, מבחנות ומחשבים. אל בית החולים המיוחד הזה מגיעות חיות בר רבות שזקוקות לטיפול, למשל נשרים שנפגעו מהרעלות וצבאים שנפגעו מכלי רכב. בשיתוף מכון מחקר מגרמניה, הוחלט ליצור כאן אוסף מיוחד, מעין "בנק", שבו יישמרו למשך שנים רבות תאים של בעלי חיים שמצויים בסכנת הכחדה. החוקרים נוטלים מחיות הבר שמגיעות אליהם לטיפול פיסת עור קטנה שבה תאים רבים, ומשמרים אותה במכלים מיוחדים שבהם גז נוזלי מסוג חנקן, בטמפרטורה של 196 מעלות מתחת לאפס (אי אפשר אפילו לדמיין עד כמה שזה קר!). התאים הללו יכולים להישמר כך במשך עשרות, מאות ואפילו אלפי שנים. כאשר יתעורר הצורך, וכאשר ימציא האדם את הטכנולוגיה המתאימה, אפשר יהיה ככל הנראה להפשיר את הרקמה הזאת ו"לייצר" ממנה שוב את בעל החיים. ואם זה נראה לכם כמו קטע מסרט מדע בדיוני – אתם ממש צודקים!

כדאי לדעת - בכל אחד מתאי הגוף מצויים גנים, שהם מעין יחידות מידע זעירות. יחידות אלו "קובעות" את התכונות הגופניות שלנו: אם נהיה גבוהים או נמוכים, בעלי שיער שחור או בלונדיני ואינספור תכונות נוספות. למעשה, הגנים טומנים בחובם מעין "הוראות ייצור" עבור התאים בגוף, ממש כמו הוראות הרכבה של רהיטים... והכי חשוב: לכל מין של בעל חיים יש גנים הייחודיים רק לו.

"בנק" של זרעים: חיטה, אגס וצמח נדיר

ואם בספארי משמרים תאים של בעלי חיים, הרי שבמקום אחר בארץ, הקרוי "מכון וולקני", משמרים זרעי צמחים ממינים שונים. חיטה, שעורה, עדשים, חמצה (חומוס), אפונה, צמח כרוב כריתי, אגס ופרחי בר הם רק חלק זעיר ממיני הצמחים שנשמרים בבנק הגנים. למה זה חשוב? בעתיד, חלק מהזנים של צמחי הבר למאכל שבהם אנו משתמשים כיום אולי לא יהיו קיימים עוד, בין היתר בשל הרס שטחים טבעיים רבים בידי האדם. 

הצמח ממין כרוב כריתי הוא קרוב משפחה של הכרוב למאכל
צילום: דותן רותם

ואולם, ייתכן שיום אחד יהיה שוב צורך בהם, כי הם יהיו עמידים יותר בפני מחלות או בתנאי אקלים קשים לעומת זנים אחרים - הרי אי אפשר לדעת מה טומן בחובו העתיד. בדיוק בשל כך, החוקרים משוטטים בכל הארץ, אוספים זרעים ממינים שונים ומעבירים אותם בזהירות ובהמון תשומת לב למכון המחקר. שם ממיינים אותם ושומרים עליהם מכל משמר בתוך צנצנות ומבחנות הנמצאות בחדרים מוגנים היטב. עד מתי? עד שיגיע, ובכן... העתיד.

כתבות נוספות
אוצרות הטבע שאתם (אולי) לא מכירים

מדי שנה, בתאריך 2 בפברואר, מציינים ברחבי תבל את...

ינואר 2018
"הנקודות החמות" של הטבע

חשבתם שצמחים ובעלי חיים מיוחדים מצויים רק בשמור...

אוקטובר 2018
בואו לשמור על הכחול הגדול

מה הקשר בין כלים חד־פעמיים, אריזות מזון, שקיות ...

יוני 2017
© כל הזכויות שמורות רשות הטבע והגנים