הפרחים שפרחו מזיכרוננו

עשרות מיני צמחים נכחדו מישראל בעשורים האחרונים, אך השנה זכינו לעדנה: מספר מינים נתגלו במקרה שוב בארצנו. איזה מינים וכיצד הם התגלו? הנה הסיפור על שלושה מהם

מרב לבל
|
יולי 2017
|
שלח כתבה
החבלבל המדברי נתגלה שוב באזור הבקע הסורי-אפריקאי
צילום: מרב לבל
שברק ססגוני

השברק הססגוני (ששמו הלטיני Ononis variegata) היה נפוץ לאורך חופי הים בישראל ובמדינות שכנות, ונעלם בארץ ובעולם עקב תנועת תיירות ופיתוח החופים. השנה, 25 שנים אחרי שלא נצפה בארץ, מצא אותו מחדש עוז גולן בחוף הבונים. זהו צמח קטנטן, הפורח בסוף האביב ובתחילת הקיץ. ייתכן שבשל כך לא הבחינו בו בעונת פריחתו, אף על פי שחוף הבונים הוא אתר מוכר ופופולארי או שהוא חזר פתאום לחיות באתר זה עקב שינוי בשטח החולי.

למידע נוסף על השברק הססגוני באתר הצמחים בסכנת הכחדה 

השברק הססגוני
צילום: מרב לבל
חבלבל מדברי

החבלבל המדברי (ששמו הלטיני Convolvulus pilosellifolius) גדל במדבריות חמים, בשולי שדות ובנאות מדבר. בעבר המין גדל בבקעת הירדן ובים המלח, אך לא נצפה זה עשרות שנים. ב-2008 גילה אותו ד"ר מיכאל בלכר במטעים בעין גדי, בשנה שעברה התגלה על ידי בר שמש בדרום בקעת הירדן והשנה נצפה על ידי אבנר רינות בבקעת בית שאן. כיוון שזהו מין עשבוני רב-שנתי, ייתכן ששורשיו שרדו מתחת לקרקע ורק עתה הצמחים שבו לפרוח ו"נמצאו מחדש".

למידע נוסף על החבלבל המדברי באתר הצמחים בסכנת הכחדה 

פרחי החבלבל המדברי בשדות
צילום: מרב לבל
שביט אתיופי

השביט האתיופי (ששמו הלטיני Cometes abyssinica) גדל במדבריות חמים, ובעבר הוא גדל בישראל באתר יחיד בהרי אילת. בשל שנות בצורת הצמח נעלם ולא נצפה שנים רבות, עד שהשנה צפה בהם דודי ריבנר לאחר גשמים חריגים בכמותם ובעוצמתם בהרי אילת. זוהי דוגמה מרהיבה ליכולתם של צמחים להמתין עשרות שנים בבנק הזרעים בקרקע, עד שנוצרים תנאים מתאימים לנביטה.

למידע נוסף על השביט האתיופי באתר הצמחים בסכנת הכחדה

השביט האתיופי
צילום: אורי פרגמן-ספיר
© כל הזכויות שמורות רשות הטבע והגנים