חוויה ים-תיכונית באכזיב

חופים קסומים, מפרצים כחולים, נקרות סלע, רחצה בבריכות ים, חניון קמפינג ושטחי פיקניק נרחבים – כל אלה מחכים לכם בגן לאומי אכזיב. בילוי משפחתי מיוחד או טיול רומנטי לעת שקיעה 

יעקב שקולניק
|
יולי 2017
|
שלח כתבה
גן לאומי אכזיב
צילום: דורון ניסים

גן לאומי אכזיב הוא אתר עתיקות ובו חוף רחצה ייחודי לצד חוף ים מפורץ ונפלא. בתחום הגן הלאומי שכנה עיר נמל קדומה שהוקמה בתקופה הכנענית התיכונה (המאה ה-18 לפסה"נ) וניצלה את ביצורו הטבעי של המקום: הים במערב, מפרץ טבעי בדרום וערוץ נחל כזיב בצפון. אכזיב הייתה עיר נמל ותחנת דרכים על "דרך הים", שעברה לאורך החוף. אכזיב נזכרת במקרא כעיר כנענית שבני שבט אשר לא כבשו אותה, עדות לחוסנה: "אָשֵׁר לֹא הוֹרִישׁ אֶת יֹשְׁבֵי עַכּוֹ וְאֶת יוֹשְׁבֵי צִידוֹן, וְאֶת אַחְלָב וְאֶת אַכְזִיב" (שופטים א, לא).

בתקופת המשנה נקרא המקום כזיב, או גזיב, ותושבי המקום עסקו בחקלאות, בדיג ובספנות. ענף כלכלי מיוחד, אופייני ליושבי ערי החוף, היה הפקת צבעי תכלת וארגמן מחלזונות ימיים. לצבעים אלה היה ערך כספי רב בימי קדם.

איך מגיעים: הכניסה לגן לאומי אכזיב מכביש 4, כחמישה קילומטרים מצפון לצומת נהריה. 

המסלול: מראש הרכס אל הלגונות בחוף

אורך המסלול: כקילומטר אחד
משך הטיול: כשעה
דרגת קושי: משפחות
נקודת מוצא וסיום: רחבת החניה

המסלול עובר דרך כמה נקודות עניין:
ראש הרכס: מעבר לשער הכניסה מקדמים את פנינו כ-25 דונם - אזור לנופש רחב ידיים עם פינות צל. נחצה את שטחי הפיקניק ונגיע לראש הרכס. רוב השרידים הנראים כיום בשטח הם שרידי הכפר הערבי הנטוש א-זיב. אנשי הכפר בנו את בתיהם מאבני המבצר הצלבני שהיה כאן. בתקופה הצלבנית נקרא המקום "קסטל אינברט" (אימברט), על שם האביר הומברטוס דה פאצ’י, שקיבל את המבצר לידיו מהמלך הצלבני בלדווין הראשון (1104 לפסה"נ). אחר כך נפל המקום לידיו של הסולטן הממלוכי בייברס, שכבש את אכזיב, ככל הנראה, בשנת 1271.

צמחי הצבר בכפר הערבי הנטוש א-זיב
צילום: אטי קוריאט-אהרון

ראש הרכס צופה אל חוף אכזיב, עד רכס הסולם, שהוא גבולה הצפוני של ישראל. ממערב לחוף אכזיב נראים האיים נחליאלי, שחף ואכזיב, שאינם אלא ראשי רכס כורכר השקוע במים. האיים כלולים בתחום שמורת הטבע הימית ראש הנקרה.

בסלעי הכורכר, בחזית הפונה לים, בולטים הצמחים קריתמון ימי – צמח בשרני ממשפחת הסוככיים, הפורח בצהוב, ועדעד יווני – צמח עדין, בעל פרחים סגולים, הצומח בישראל רק בחוף אכזיב. 

החוף הסלעי בגן לאומי אכזיב
צילום: דורון ניסים

לגונות החוף: מכאן נרד היישר אל החוף, אל בריכות הים, בריכות שהן שילוב נפלא בין תופעת טבע למעשה ידי אדם. לרשות המתרחצים עומדות שתי בריכות ים – בריכה של מים רדודים ובריכה של מים עמוקים. החציבות הרבות שמסביב לאתר, בסלעי הים ואף באיים, הן ברובן שרידי מחצבות שהפיקו מהן אבני בניין. נחצבו כאן גם בריכות לגידול דגים ולאחסון דגים שניצודו בים. בבריכות הרדודות נהגו גם לאדות מי ים, כדי להפיק מהם מלח, ולגדל ארגמונים (חלזונות ים), שמהם הפיקו את צבע הארגמן.

נעלה בחזרה לראש התל ומשם נצעד דרומה, דרך שביל הכפר העתיק, אל החוף הדרומי (קלאב מד לשעבר), אל המפרצים ואל הלגונות היפהפיות. גלי הים "גילחו" את שרידי רכס הכורכר שעל החוף ויצרו מהם טבלאות שטוחות, מעין במות בתוך הים (טבלאות גידוד). הגלים שוטפים את טבלאות הסלע, מכסים ומגלים אותן לסירוגין. בחלק העליון של טבלאות הגידוד צומחת בדרך כלל האצה קלדופורה, היוצרת מעין חוטים ירוקים על הסלע. על הסלעים וביניהם מתקיים עולם חי מופלא. אפשר לראות כאן שושנות ים, קיפודי ים ואפילו תמנונים קטנים הנחבאים מתחת לאבנים.

החוף החולי: נמשיך לאורך החוף דרומה ונגלה מפרץ של חול זהוב, שאורכו כ-300 מטר. כאן שכן בעבר מועדון הים התיכון. בעת האחרונה הסדירה רשות הטבע והגנים במקום חוף רחצה מוכרז וחניון לילה, החניון הדרומי בגן לאומי אכזיב. נופי החולות שבחזית החוף, כמו רכס הכורכר החופי, חשופים לרסס מלוח המגיע עם הרוחות המערביות, ורק צמחים העמידים במים המלוחים יכולים לצמוח ולהתקיים כאן. בחולות נגלה מינים שונים מאלה הצומחים בסלעי הכורכר. הבולטים שבהם הם לוטוס מכסיף – שיח קטנטן בעל עלים שעירים ופריחה פרפרנית צהובה, וחבצלת החוף – צמח בעל פרחים גדולים ולבנים, הפורחים בקיץ ומפיצים ריח משכר לקראת ערב. באזורים החוליים הסמוכים לים בולטת לפופית החוף – צמח בעל גבעולים שרועים וארוכים כחבלים, עלים בצבע ירוק מבריק ופרחים צהובים וגדולים. ציפורנית בשרנית נפוצה גם היא מאוד.

"בקטע זה שיקמה לאחרונה רשות הטבע והגנים את חוף קלאב מד לשעבר", אומר יוסי האן, מנהל גן לאומי אכזיב, "כך שלרשות המבלים עומדים עתה שני חופים מוכרזים לרחצה".

מכאן נשוב על עקבותינו לבילוי בבריכות הים או לפיקניק בשטח הפיקניקים שבפארק. אפשר גם להמשיך ולטייל בטיילת שלאורך החוף הצפוני, עד רכס הסולם, מהלך כארבעה קילומטרים.

 

© כל הזכויות שמורות רשות הטבע והגנים