עומדים על המשמר בחוות משמר הכרמל

חוות משמר הכרמל פועלת זה כעשור כחניון לילה וכמוקד לפעילות יום לקבוצות מאורגנות, אך עברה טומן בחובו סיפור מרתק של התיישבות, של חלוציות ושל בניית הארץ - מימי האדם הקדמון ועד ימינו. לאחרונה חידשה החווה את פניה בשביל חדש בשם שביל החלוצים, על שם אסף רמון ז"ל 

בועז תמיר
|
מרץ 2017
|
שלח כתבה
חוות משמר הכרמל משמשת כיום חניון לילה ומוקד לפעילות, בעיקר של קבוצות תלמידים ובני נוער
צילום: רשות הטבע והגנים

מאז ומתמיד משך אליו הכרמל מתיישבים. מזג אוויר טוב, מים וקרקע פורייה היו הרקע להתיישבות, מימי האדם הקדמון ועד ימינו. שרידי מגורים ומתקנים חקלאיים, המעידים על אותם מתיישבים קדומים, נמצאים בנקודות רבות בכרמל. הם נמצאים בין היתר בגבעה העגולה שעליה שוכנת חוות משמר הכרמל (מעל לנחלים אלון ואורן) ובאזור מתנהלת כבר שנים חפירה ארכיאולוגית. 

חילופי משמרות

לאורך השנים התחלפו תושבי המקום פעמים רבות; נוצרים, מוסלמים, דרוזים ולבסוף גם יהודים. שמה של הגבעה היה בעבר "ח’ירבת א-שלאלה", על שם קטע מנחל אורן שכונה "ואדי שלאלה" (בעברית: "נחל השלולית"). בשנות ה-30 של המאה הקודמת הגיעו למקום יזמים יהודים ובראשם יוסף לוי. לוי, שהיה מהנדס במקצועו, הוביל כמה פרויקטים של רכישת קרקעות והתיישבות, בהם גם פרויקט באזור זה, שבמסגרתו רכשה חברת כרמל להשקעות 6,000 דונם לטובת בניית עיר בשם "יערות הכרמל". לצורך הכשרת המקום ובעיקר לצורך שיווקו כמקום אפשרי למגורים הובאו למקום חלוצים, עולים חדשים ממרכז אירופה, שהובטח להם כי בעבור עבודתם יקבלו נחלה למגורים. קבוצה זו שהגיעה לאזור שלמרגלות הגבעה באוקטובר 1935 קראה לעצמה בשם "משמר הכרמל". בעקבות אירועי המרד הערבי הגדול שפרץ ב-1936, עברו חברי הקבוצה אל ראש הגבעה, התיישבו במבנה המקורה היחיד שהיה שם והקיפו אותו בחומה ובגדרות. מבנה זה נקרא "הבורג’" ("המבצר") והוא המבנה המרכזי בחוות משמר הכרמל של ימינו. 

החלוצים של "משמר הכרמל" על רקע הבורג’. התמונה צולמה בשנות השלושים של המאה הקודמת על ידי יצחק ריש, ממתיישבי המקום
לאורך שלוש שנות ההתיישבות במקום אירעו עוד שלוש התקפות או "התנפלויות" בלשון החלוצים. בפעם הראשונה, מונית שעשתה את דרכה מהחווה לחיפה נקלעה למארב, ספגה מטחי ירי וארבעה מנוסעיה נהרגו. בפעם השנייה התנפלו ערבים חמושים על קבוצה של אנשי החווה שעבדה בהכשרת דרך, ואחד החלוצים נהרג בירי. ההתקפה השלישית התרחשה באוגוסט 1938, כאשר רכב שעשה את דרכו מחיפה ובו 11 מתושבי המקום נקלע למארב מתוכנן ועשרה מנוסעיו נהרגו. כתוצאה מפיגוע זה הוחלט לגנוז את התוכנית הגדולה של העיר יערות הכרמל, חלק מתושבי המקום עזבו וחלקם נשאר לסיים עבודות תשתית באזור.
 
בשנת 1939 הצטרפה לתושבים שנותרו באזור קבוצה חדשה. הייתה זו קבוצה שייעודה היה הקמת קיבוץ בית אורן, במסגרת התוכנית "חומה ומגדל". חברי בית אורן שהו בגבעה במשך כמה חודשים עד להכשרת הקיבוץ במקומו הנוכחי. עד היום חוות משמר הכרמל נקראת בפי חברי בית אורן בשם "בית אורן הישנה". כמו גלי הים המגיעים אל החוף ונסוגים,  גם לאזור הגבעה הגיעו בכל פעם גלים שונים של אנשים שהתיישבו במקום, שהו שם תקופה ועזבו. כל גל הותיר אחריו מזכרות אחרות. בשנות ה-40 התקיים במקום מחנה אימונים של ההגנה והפלמ"ח. מאוחר יותר התיישבו פה כמה משפחות והקימו בין היתר פנסיון. מסיפורי התושבים עולה כי אל אותו "צימר" הגיעה גם לאה גולדברג וכי ספרה "איה פלוטו" מבוסס על הכלב פלוטו שנולד כאן והועבר לקיבוץ מגידו. תושבי המקום הביאו אליו צמחים רבים, ואפשר למצוא אותם שם גם היום. ניטעו פה עצי נוי, כגון ברוש, סיגלון, קזוארינה ועוד, וגם עצי פרי ותועלת כמו תות דמשקאי (שאמי) או צמחי אגבה, שהובאו בניסיון לייצר חבלים. בשנות ה-70 ניטש המקום סופית והפך לחורבה שמשכה אליה בעיקר הרפתקנים. מדי פעם מגיעים למקום מטיילים המחוברים אליו היסטורית. חלקם גדלו פה בילדותם, אחרים טיילו פה במסגרת מרכז הטיולים של "חובבי הטבע" שפעל פה עד לשנות ה-60 של המאה הקודמת. גם קרובי משפחה של אותם חלוצים באים לפקוד את החווה היקרה ללבם, וכל אחד מביא את הסיפור האישי שלו שקושר אותו למקום.
 
חניון לילה ומוקד פעילות בכרמל

בסוף שנות ה-90 שוקם המקום על ידי רשות הטבע והגנים, וזה כעשור משמשת חוות משמר הכרמל כחניון לילה וכמוקד לפעילות, בעיקר של קבוצות תלמידים ובני נוער. כחלק מהרשת הארצית של חניוני הלילה, חוות משמר הכרמל מציעה ללנים בה מתקן מסודר ומאובזר. תלמידי בתי ספר מגיעים ללינת שטח בטיול שנתי או לפעילות שדאית במסגרת לימודי של"ח. גם חניכי תנועות נוער רבים ישנים בחווה במהלך טיולים באזור הכרמל או במסגרת סמינרים הנערכים בטבע. קבוצות רבות הפכו את המקום לחלק קבוע מלוח הטיולים שלהן ואליהן מצטרפות מדי שנה קבוצות נוספות. בסוכות ובפסח החווה מאפשרת לינת משפחות ובודדים. כך למעשה רעיון העיר יערות הכרמל לא נעלם אלא שינה צורה לטובת חניון לילה המושך מבקרים רבים.

תלמידים בפעילות שטח בחניון הלילה בחוות משמר הכרמל
צילום: בועז תמיר
שביל החלוצים

לאחרונה נחנך בחוות משמר הכרמל "שביל החלוצים" על שם אסף רמון ז"ל (ראו מסלול מלא). אסף היה טייס חיל האוויר שנהרג בהתרסקות מטוסו בדרום הר חברון במהלך אימון בשנת 2009. הדרך החלוצית של אסף ושל אביו אילן רמון ז"ל, האסטרונאוט הישראלי הראשון, קושרת אותם לחלוצים שפעלו באותו מקום בעבר. תוואי השביל הוא עתיק במקורו, והתגלה בעקבות השריפה הגדולה בכרמל, והדרך, שעוברת במדרון הדרום-מערבי של הגבעה, משקיפה על נופו של נחל אלון. במהלך עבודות הכנת השביל, נערכו עבודות ניקיון במערה קטנה הנמצאת בצד השביל. החיילים שעסקו בעבודות גילו במערה ארבעה רימוני מדוכה שהוכנו בידי המחתרות היהודיות טרם הקמת המדינה, ועליהם האותיות USA. אותיות אלה מבלבלות וגורמות לנו לחשוב שמקום ייצורם היה בארצות הברית, אך יצרני הרימונים, שחמדו לצון מן הסתם, התכוונו ל"אונזרע שטיקל ארבייט" - "תוצרת עצמית שלנו" ביידיש. באזור המערה נמצאו לאחר השריפה שרידים נוספים מאותה תקופה - מסוליות נעליים ועד לפרימוסים וקופסאות פח של סרדינים שהותירו חברי המחתרת והלוחמים ששהו כאן באותה עת.

רימון יד שהוכן בתקופת המחתרות היהודיות לפני קום המדינה ונמצא בחפירות שנערכו בחוות משמר הכרמל
צילום: בועז תמיר
החפירות בחוות משמר הכרמל

באזור משמר הכרמל מתנהלת כבר שנים חפירה ארכיאולוגית שעליה ממונה אוניברסיטת בר אילן. המשלחת, ברשות פרופ’ שמעון דר ויגאל בן-אפרים, ביצעה כמה עונות חפירה על הגבעה ובאזור הסובב. מלבד אנשי האקדמיה משתתפים בחפירות גם תלמידים ממגמת לימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה ב"קריית החינוך דרור" בלב השרון. בעונות החפירה הראשונות הצטרפו אליהם גם תלמידים מחטיבת הביניים בדליית אל כרמל, במטרה לקרב באמצעות העבודה המשותפת בין התלמידים היהודים לתלמידים הדרוזים. 

חפירות ארכיאולוגיות בשטחה של חוות משמר הכרמל החושפות את העיר המקראית "כרמל"
צילום: בועז תמיר

החפירות העלו ממצאים רבים, בין היתר חרסים, מטבעות, מתקנים חקלאיים ושרידי מבנים, שהצביעו על רצף התיישבותי באתר זה, מתקופת הברונזה המאוחרת, לפני כ-3,500 שנה, ועד ימינו. בין שרידי המבנים שעל פני השטח אפשר לראות מבנה ציבור שנבנה בימי הביניים על שכבות קדומות יותר. גודלו של המבנה וקירו המעוגל כלפי מזרח מעלים את ההשערה שמדובר בכנסייה או במנזר. בחלק אחר של האתר נמצא מחסן של בית יוצר ובו נמצאו קנקנים, כלי אבן ונרות רבים, כנראה משלהי התקופה ההלניסטית. בשטח הגבעה יש גם כמה בורות מים, חלקם טרם נחפר. העונות האחרונות של החפירה התמקדו בבניין בעל שניים-שלושה מפלסים, שבו התגלתה מערכת ניקוז הבנויה מצינורות חרס שהעבירו את המים לבור סמוך. נוסף לכך, בוצעה חפירה ראשונית במערה קטנה, שעל אחד מממצאיה יורחב בהמשך. עבודות החפירה צפויות להימשך גם בעונה הבאה, כדי להמשיך להתחקות אחרי אותם אנשים שחיו פה בעבר הרחוק.

© כל הזכויות שמורות רשות הטבע והגנים