היעלים חיים על הקצה

יעלי המדבר מוכרים למדיי ורבים אף זכו לפגשם בטיול במדבר. למרות זאת רק מעט ידוע על תנועתם בשטח הטבעי ההולך ומצטמצם ועל הקשר בין אוכלוסיותיהם, אף כי מידע זה חשוב לנוכח הסכנות והאיומים. מחקר שיזמה רשות הטבע והגנים המתבצע על ידי אוניברסיטת בן-גוריון עשוי לסייע בשמירה עליהם

יהלי כץ
|
ינואר 2017
|
שלח כתבה
יעלים על המצוקים בשמורת הטבע עין גדי
צילום: דותן רותם

בבטחה ובמהירות רבה נעים היעלים על המצוקים, כאילו האפשרות שייפלו לתחתית המצוק אינה קיימת כלל, וכל מי שחזה אי פעם בפה פעור במעשי הלוליינות שלהם מאות מטרים מעליו על מצוקי המדבר, השתאה שלא נפלו מהקצה. אם כן, חיי אקסטרים במרומי המצוקים אינם מסוכנים ליעלים, אז מה כן מסוכן?

ניהול סיכונים

בארץ קטנו בעבר אוכלוסיות היעל הנובי והגיעו עד סף הכחדה, אולם בזכות פעולות הסברה, חקיקת החוק להגנת חיית הבר (תשט"ו 1955) ואכיפה, הצטמצמה הפגיעה בהן ובמשך השנים הן אף התאוששו. המאמצים לשמירה על היעל בעבר ובימינו מייצגים הצלחה בולטת בפעולות לשמירת הטבע בישראל, והצלחה זו היא אחת הסיבות לשילובו בסמלה של רשות הטבע והגנים.

אולם גם היום היעל עודנו מוגדר מין שעתידו בסכנה – הן באזורנו הן בעולם. לפי הערכות יש בעולם כ-2,500 פרטים, מתוכם כ-1,000 חיים בישראל וכמחציתם (500 יעלים) חיים במדבר יהודה. מכאן שאוכלוסיית היעלים במדבר יהודה היא הגדולה בעולם.

ארז ברוכי, פקח מדבר יהודה וחוף ים המלח ברשות הטבע והגנים, טוען שהיעלים בארץ נפגעים מכמה גורמים, כולם מעשי ידיו של האדם. "היעלים נפגעים  מדריסות, ממחלות, ממזבלות ומציד. בכל שנה נדרסים 5 עד 10 פרטים בכביש 90 בין מצוקי מדבר יהודה וים המלח בלבד".

יעלה שנדרסה בכביש 90 סמוך לחוף ים המלח
צילום: ארז ברוכי

וטרינר הרשות רוני קינג מוסיף שהיעלים נדבקים בתולעת ייחודית ששמה המדעי  Coenurus cerebralis והיא עוברת אליהם מצואת כלבים. "לאחר ההידבקות התולעת מתפתחת בגופם ועושה דרכה מעלה אל המוח. שם היא יוצרת ציסטה שמתנפחת עד שהיא גורמת לנזק מוטורי ובסופו של דבר למוות", מתאר קינג.

ברוכי מוסיף כי "היעלים אוכלים הכול והם אף ניזונים מפסולת שמטיילים מותירים בשטח, כמו מגבונים, שקיות ניילון וכלים חד-פעמיים". תאמינו או לא – זכר בוגר מסוגל לאכול 5 ק"ג אשפה, כלומר 4 עד 6 אחוזים ממשקל גופו. מאכילת אשפה קיבת היעלים נסתמת והם חשים שובע, ובסופו של דבר מתים מרעב. מלבד פגיעות אלו האדם פוגע ביעלים גם במכוון בציד בלתי חוקי.

יעלה ניזונה מאשפה שהשאירו מטיילים במדבר יהודה
צילום: ארז ברוכי

כדי ללמוד עליהם ולשמור עליהם יזמה רשות הטבע והגנים מחקר בשיתוף אוניברסיטת בן-גוריון ובו החוקרים עוקבים אחר תנועתם, מעריכים את גודל אזורי מחייתם ובודקים אם אוכלוסיות מאזורים גאוגרפיים שונים מקושרות זו לזו.

ללכת עם העדר

היעל הנובי מצוי בארץ בהר הנגב, במדבר יהודה ובהרי אילת. אם תבחינו ביעל כדאי שתפקחו עיניים כי ייתכן שהוא לא לבד! היעלים הם בעלי חיים חברותיים וחיים בעדרים, וכדי לשמור עליהם ולמזער את הפגיעה בהם עלינו ללמוד את אורח חייהם, למשל כיצד מתפצלים הפרטים לעדרים, והאם פרטים מעדר אחד עוברים לעדר שכן? שאלות אלו הנוגעות למבנה החברתי ולדגמי התנועה של היעלים הן שאלות היסוד במחקר שעושים החוקרים פרופ’ דוד זלץ, ד"ר שירלי בר-דוד ויהונתן תיכון מאוניברסיטת בן גוריון, בסיוע רשות הטבע הגנים. במחקר נבחנים בפעם הראשונה גודלן, הרכבן ודרך תנועתן של אוכלוסיות היעלים במדבר יהודה.

הדוקטורנט יהונתן תיכון נמצא לא מעט בשטח עם הפקחים והאקולוגים של רשות הטבע והגנים, ומספר שהיום איננו יודעים מה מספרם המדויק של היעלים במדבר יהודה, ואיננו יודעים כלל לאן הם נעים, לאיזה מרחק הם נעים ומה גודל שטחי המחיה שלהם. "כדי לענות על שאלות אלו לכדנו ומשדרנו 9 פרטים בוגרים ואנו מבצעים אחריהם מעקב כדי ללמוד על תנועתם במדבר יהודה ובעתיד גם בנגב", מספר תיכון ומוסיף: "פרטים נוספים נתפסו וסומנו באמצעות תגי אוזן צבעוניים ותועדו באמצעות מצלמות שהונחו בשטח. בנוסף נעזרנו בדיווחי תצפיות שנאספו על ידי פקחי הרשות במהלך 30 השנים האחרונות".

יעל ממושדר
צילום: ארז ברוכי
העדר של השכן

החוקרים בוחנים אם תנועתם של פרטים משתנה לפי מין, זמן ואזור. השערתם הייתה שזכרים הולכים מרחק רב מנקבות היות שהם נוטים יותר להסתכן, הם בעלי צורכי תזונה שונים מהנקבות, ובשונה מהנקבות הם אינם מלווים את הגדיים הצעירים עד בגרותם. עוד השערה הייתה שבעונת החורף פרטים יגמאו מרחקים גדולים יותר ועדרים יתפרסו על שטחים נרחבים יותר מבעונת הקיץ. יהונתן מסביר: "משום שמקורות המים והמזון דלים יותר בקיץ, סביר שבעונה החמה היעלים יישארו בקרבת מקורות מים זמינים. השאלה היא מה יקרה במהלך העונה הגשומה? האם זה גורם ליעלים להרים את הרגליים ולנוע רחוק יותר?"

ממצאים ראשוניים מגלים כי היעלים נמצאים בקרבת המצוקים ונעים בתנועה קווית על קו המצוק, ומנתוני תצפיות הפקחים נמצא שהם נעים 2 עד 5 ק"מ בעומק ערוצי הנחלים. 

יעלים בצילום מצלמת חקר שהוצבה במדבר יהודה. צילום: מחקר יעלי מדבר יהודה

בהתאם להשערת המחקר נמצא כי זכרים מרבים ללכת וגומאים מרחק גדול פי 3 מהנקבות. כמו כן נראה שיש דינמיקה מעניינת בין העדרים, שכן נצפו פרטים עוברים מעדר באזור גאוגרפי אחד לעדר אחר. חוץ ממרחקי הליכה וחיבוריות בין עדרים מסתמן גם שהיעלים נמנעים מלהיכנס לאזורי ציד, ואם הם נכנסים הם לא נשארים שם זמן רב.

תוצאות המחקר על תנועת היעלים במדבר יהודה ועל הקשר בין אוכלוסיותיהם עשויות לשפוך אור על הסיכונים ליעלים ברמת הפרט, ובכך לסייע בהגנה על היעלים בישראל בפרט ובעולם בכלל. ברוכי, קינג ותיכון מדגישים כי עלינו לשמור על היעלים ועל בית גידולם, לכן בפעם הבאה שתצאו לטייל זכרו: אל תאכילו את היעלים, שמרו על סביבתם נקייה מפסולת, ואם לקחתם את החבר המכשכש בזנב קשרו אותו ברצועה ונקו אחריו. כך נזכה כולנו לראות את היעלים – מלכי המצוקים – ממשיכים לטפס ולדלג במדבר גם בעתיד.  

גדי יעלים במצוקי מדבר יהודה
צילום: יהונתן תיכון
© כל הזכויות שמורות רשות הטבע והגנים