מחשבים מסלול מחדש

כדי לשמור על מיני בעלי החיים, עלינו להגן על בתי הגידול שלהם מפני לחצי הפיתוח והבינוי. טכנולוגיות מיפוי המבוססות על נתונים גיאוגרפיים מאפשרות היום לחזות באילו שטחים עשויים להימצא מינים שונים, ובכך מסייעות לכוון את פעולות השימור והמחקר לשטחים בעלי ערכיות אקולוגית גבוהה.

יהלי כץ
|
פברואר 2017
|
שלח כתבה
עדר צבאים במרחב
צילום: מחמוד נסאר

תחום התפוצה של מיני חיות בר שונים מושפע במידה רבה מתנאים סביבתיים כגון משקעים, טמפרטורה, צומח, טופוגרפיה, מרחק מפעילות אדם ועוד. באמצעות מחקרים ותצפיות שדה, חוקרים לומדים מהם אזורי התפוצה של בעלי חיים שונים ובהתאם לכך מסיקים מהם התנאים הסביבתיים המתאימים לכל מין. בעשורים האחרונים, שיפור ביכולות המיפוי והניתוח אפשר לייצר מודלים מרחביים שבאמצעותם אפשר לנבא היכן צפוי שמין כזה או אחר יימצא. אישוש תחזיות אלו באמצעות תצפיות בשטח מאפשר לא רק להגדיל את ידיעתנו על תפוצתם של מינים, אלא גם למקד את מאמצי השימור לאזורים ספציפיים, שאינם בהכרח מוגנים מפני פיתוח ובעלי פוטנציאל להיות שמורות טבע. 

גלעד וייל, המרכז את תחום הניתוחים המרחביים והחישה מרחוק (יצירת מידע באמצעות תמונות הדמיה) ביחידת המיפוי של רשות הטבע והגנים, מסביר שהכוח של כלי המיפוי טמון, בין היתר, באפשרות לקבל תמונה מרחבית רציפה של תפוצת המינים. "בעוד תצפיות שדה מספקות מידע נקודתי מדויק על המיקום שבו מין כזה או אחר נצפה, הן אינן מאפשרות לדעת מהי תפוצת המינים בפועל. כדי לקבל הערכה מרחבית", הוא מסביר, "עושים כיום שימוש במערכות מידע גיאוגרפיות (Geographic information system) המאפשרות לאתר שטחים שבהם יש סבירות גבוהה לנוכחותם של מינים מאוימים". וייל מספר עוד כי מלבד תצפיות בשטח של חיות בר המבוצעות על ידי פקחים, ברשות נעזרים גם בעיבוד תצלומי לוויין, המספקים מידע מרחבי על הצומח. שילוב סוגי מידע אלה מסייע לרשות בקידום השמירה על הטבע.

מגשרים על מכשולים

אחד האיומים המרכזיים על אוכלוסיות בעלי החיים, שנוצרים בעקבות לחצי הבינוי והפיתוח, הוא פיתוחן והרחבתן של תשתיות כבישים, הגורמות לאובדן ולקיטוע של שטחים פתוחים. על כן, פיתוח תשתיות בשטחים פתוחים מעלה את השאלה כיצד הן עתידות להשפיע על פעילותן של חיות הבר באותם אזורים. שאלה זו עלתה לאחרונה לאחר הרחבת הקטע הדרומי של כביש 6, בין מחלף מאחז למחלף בית קמה. ברשות חששו כי הרחבת הכביש, וכן ההכפלה והגידור של מסילת הרכבת הסמוכה, ייצרו חסם בלתי עביר בין אוכלוסיות חיות בר משני צדי הכביש, בהן גם האוכלוסייה המקומית של הצבי הארץ-ישראלי. 

אוכלוסיות הצבי הארץ-ישראלי החיות משני צידי הכביש זקוקות לאפשרות לעבור לשני צידי הכביש על מעבר ייעודי מעליו
צילום: מחמוד נסאר

"הסכנה היא שאם לא יהיה מעבר בין שני צדי הכביש ואוכלוסיות הצבאים יהיו מנותקות זו מזו, הן לא יוכלו להתרבות זו עם זו וכתוצאה מכך יקטן המגוון הגנטי וכך תיחלש יכולתן של אותן אוכלוסיות להתמודד עם תנאי הסביבה", אומר ד"ר יריב מליחי, אקולוג מחוז מרכז. "צבאים לא עוברים מתחת לכבישים, גם אם קיימים מעברים מתחתם", הוא מסביר, "אך מתצפיות ברחבי הארץ נמצא כי הצבאים כן עוברים על מעברים עיליים מעל הכבישים. לכן ביקשה הרשות לבחון אם בניית מעבר עילי מעל כביש 6 באזור שקמה חיונית כדי לאפשר לשתי אוכלוסיות הצבאים אשר נמצאות במקום לחצות את הכביש בין צדו המערבי למזרחי". 

כדי לבחון את תנועתם של הצבאים באזור, נעזרו וייל ועמיתיו בכלי מיפוי מרחביים ובנו שני מודלים שתרמו להבנת המאפיינים המרחביים של אוכלוסיית הצבאים באזור. המודל הראשון בחן את אזורי התפוצה של הצבאים והתבסס על תצפיות שנאספו על ידי פקחי הרשות ברחבי הארץ וכן על מידע ממחקרים על התנאים הסביבתיים המתאימים לצבאים. על בסיס נתונים אלו, נבדק מהם האזורים בארץ שבהם מתקיימים תנאים סביבתיים התומכים בקיום אוכלוסיית צבאים. המודל הראה כי מלבד השטחים המוכרים, יש אזורים פוטנציאליים נוספים להימצאות צבאים, ובהם גם אזור ההרחבה של כביש 6. לדברי ד"ר מליחי, בעקבות תוצאות המודל ביצעו פקחי הרשות סקר בשטח ואכן גילו גללים ועקבות של צבאים באזור שבין הכביש למסילה.

לצד העובדה שבשטח הכביש עשויים להימצא צבאים, עלתה השאלה מהו המיקום האופטימלי להקמת המעבר העילי, ואם אכן יוקם – מה תהיה השפעתו על אוכלוסיות הצבאים משני צדי הכביש והמסילה. כדי לענות על שאלה זו, מספר וייל, נעשה שימוש במודל קישוריות, המאפשר לנבא מהם נתיבי התנועה המועדפים על הצבאים בשטח. למודל הוכנס מיפוי של שימושי הקרקע באזור, וכל שימוש קיבל ערך מספרי בהתאם לרמת התאמתו לתנועת צבאים, לאור ההיכרות של מדעני הרשות עם המאפיינים ההתנהגותיים של הצבאים. "המודל כלל נקודת מוצא ונקודת יעד שהוגדרו משני צדי הכביש והמסילה, והעריך לפי שימושי הקרקע מהו הנתיב האופטימלי ליעד מבחינת הצבי", הסביר וייל. תוצאות המודל הראו שנקודת חציית הכביש המועדפת על ידי הצבאים תהיה באזור שמורת טבע פורה ונחל פורה. התוצאות, שהושגו בזכות שימוש בשני המודלים, הביאו לכך שמנהל התכנון קיבל את עמדת הרשות בדבר הצורך בהקמת מעבר עילי במקום.

מנבאים אזורי תפוצה ותנועה

יתרון חשוב של מערכות מיפוי גיאוגרפיות ומודלים מרחביים הוא שאפשר ליישם אותם עבור מגוון מינים, ובפרט עבור מינים אדומים (מינים הנמצאים תחת איום הכחדה מיידי) ומינים אנדמיים (מינים בעלי תחום תפוצה גיאוגרפי מצומצם). ד"ר אסף צוער, אקולוג מחוז דרום, עשה שימוש במודל התפוצה כדי לזהות אזורי מחיה נוספים של צב היבשה המדברי, שלא היו ידועים קודם לכן. צב היבשה המדברי מוגדר בסכנת הכחדה חמורה ונחשב למין אנדמי. 

צב יבשה מדברי. מודל התפוצה איפשר לזהות אזורי מחיה נוספים של צב היבשה המדברי ובכך לסייע בהגנה על המין
צילום: עמירם כהן

עד לאחרונה, היה תחום התפוצה המוכר של צב היבשה המדברי מוגבל לאזור חולות הנגב המערבי. "תוצאות השימוש במודל התפוצה ניבאו כי יש אזורי מחיה פוטנציאליים נוספים למין זה. ואכן, לאחר סקר קרקעי שנערך על ידי פקחי הרשות נמצאו כמה פרטים גם באזור חולות ימין", מספר צוער. דוגמה זו מבטאת את הכוח של מערכות המיפוי המרחבי. היכולת לקשר בין תצפיות בשטח ובין מערכות מיפוי ולנבא אזורי תפוצה ותנועה של מיני בעלי חיים שונים מאפשרת לרשות למקד את מאמצי שמירת הטבע באותם אזורים ובכך לספק הגנה לאותם מינים. "כעת, מלבד הרחבת ידיעתנו על גודל האוכלוסייה של צב היבשה המדברי, אנו יכולים למקד את מאמצי השימור באותם אזורים במטרה להגן על המין", מסכם צוער.