שומרים מרחק מחיות הבר

האכלת חיות בר פוגעת בהן ובבריאותן, לכן מהיום מפסיקים להשאיר שאריות מזון בשמורות טבע וברחבי יישובים ומשליכים אותן רק לפחים סגורים. ראיתם חיית בר? שמרו על ריחוק חברתי ואל תאכילו אותה

דפנה רובינסון-צוקרמן
|
ספטמבר 2020
|
שלח כתבה
חזירי בר בקרבת יישוב
צילום: עזרא חדד

מטיילים רבים משאירים אחריהם שאריות מזון בשטח בטעות או בכוונה, וחלקם אף מאכילים חיות בר וחושבים שהם מיטיבים עימן. גם ביישובים רבים בארץ יש תושבים שמאכילים חיות בר או משאירים להן מזון חתולים ומזון זמין ברחובות או בפחים נגישים. ומה קורה? חזירי בר, תנים, צבועים, שועלים וזאבים מרחיבים את שדה הפעילות שלהם ליישובים ולסביבתם והופכים לאורחי קבע בהם. כמובן, למטיילים ולתושבים יש אחריות מלאה לתופעה.

פגיעה קשה

חיפוש מזון ואיתורו במרחבי הטבע שומרים על חיות הבר – על בריאותן, כושרן עמידותן –  ומחדדים את חושיהן. כשמאכילים חיות בר או משאירים להן אוכל בר-השגה הן אינן צריכות להתאמץ ולחפש מזון בטבע, ומתוך כך הן משתנה התנהגותן הטבעית והן הופכות מחיות מיומנות ועצמאיות לתלותיות במזון שמקורו באדם. במיוחד חיוני לשמור על התנהגותן הטבעית של חיות בר טורפות כגון זאבים, שועלים, צבועים ותנים, כדי שימשיכו להימנע מקרבה לאדם.

שאריות מזון מזיקות גם לבריאותן של חיות הבר. מדובר במזון שאינו מתאים להן, אינו מספק את צורכיהן ופוגע בהן בגלל רגישותן למרכיבים מסוימים בו. לכך מתווספת סכנה מאכילת דברים שאינם מתעכלים כגון אריזות מזון, שקיות, מגבונים וחומרים אחרים. חומרים אלו עלולים לחסום את המעיים של חיות הבר, לתפוס נפח במערכת העיכול שלהן ולפגוע בהן עד כדי רעב ומוות.

 
שועל מצוי נובר בפח אשפה
צילום: עידו שקד
חיית העיר

חיות בר מעזות להיכנס ליישובים ולשטחים חקלאיים, מתרגלות לבני אדם ואינן פוחדות לבסס את פעילותן בתחומם, ובכלל זה המלטה וגידול צאצאים בחצרות בתים. מדובר בעיקר ביישובים שבהם שטחים טבעיים ומיוערים גובלים בבתים שחצרותיהם אינן מגודרות ושתושביהם משאירים שאריות אוכל ברשות הרבים או בפחים נגישים. 

באזור פארק הירקון בתל אביב וברמת גן, למשל, יש אורחי קבע – תנים זהובים. התנים החלו להתרבות התרבות יתר בפארק מפני שהם ניזונו משאריות האשפה הרבות שמותירים המבקרים ומפני שהמבקרים מאכילים אותם, על אף שהאכלתם אסורה על פי חוק בפארק. בדרך כלל הם באים בלילות, אבל בתקופת סגר הקורונה הפארק והרחובות היו ריקים מאדם ולא היו בהם שאריות מזון, והתנים נצפו משוטטים בהם גם בשעות היום ואף הרחיקו לכת עד לבתי התושבים. 

בארץ ובעולם מנסים לצמצם את פעילות חיות הבר ביישובים. חסימת יישובים קטנים בגדר היקפית מונעת מחיות בר להיכנס אליהם, והן מפסיקות לראות בהם מקור לאוכל ולמים וממקדות את פעילותן בשטחים טבעיים. גם גידור מעברים וגידור חלקי בערים מאלצים את חיות הבר להתאמץ מאוד כדי לנוע לתוך הערים, והן מפסיקות להיכנס לשכונות ולגינות. 

אחריות אישית

סרטון חיות הבר

חיות בר יפסיקו לחפש את קרבת האדם רק כשתושבים ומטיילים ינהגו באחריות ויפסיקו להאכיל חיות בר או להשאיר להן מזון. לכן בראותכם חיית בר הימנעו מכל מגע עימה – אל תאכילו אותה, אל תלטפו אותה ואל תזרקו עליה אבנים. כמו בקורונה, שומרים על ריחוק חברתי. 

אוהבים את חיות הבר ולא מאכילים אותן – עשרת הדיברות:

1 לא משאירים בטבע אשפה ושאריות מזון. 

2 לוקחים איתנו את האשפה. 

3 שומרים מרחק מחיות בר בטבע וביישובים. 

4 שומרים על הטבע כדי שיישאר טבעי. 

5 לא מאכילים חיות בר בשום מקום ובשום מצב. 

6 עושים קמפינג רק בחניוני לילה מורשים. 

7 בחניוני הלילה סוגרים את פחי האשפה ולא משאירים מזון מחוץ לאוהל. 

8 לא משאירים אשפה ברחבי יישובים, גם לא בשקיות סגורות, אלא רק בפחים סגורים. 

9 נמנעים מהשארת מזון חתולים נגיש ברחוב. 

10 אם נתקלים בחיית בר במצוקה, מתקשרים למוקד 3639*. 

האכלת חיות בר אסורה בישראל על פי חוק הגנת חיית הבר תשט"ו – 1955, לכן כל המאכיל חיית בר מוגנת הוא מפר חוק ומסתכן בקנס ואף בעונש מאסר. בשמורות הטבע רשות הטבע והגנים אוכפת את החוק ובתחומי הערים סמכויות האכיפה הן בידי פקחי הרשות העירונית.

© כל הזכויות שמורות רשות הטבע והגנים