תיבות האוצר של הים התיכון

שטחה של מדינת ישראל כולל אזורים נרחבים בים התיכון, העשירים במגוון בתי גידול ובהם מיני בעלי חיים ייחודיים. למרות זאת, כיום רק שטח זעיר מהים מוכרז כשמורות טבע. תוכנית להכרזת שמורות טבע ימיות המקודמת על ידי רשות הטבע והגנים תסייע בשמירה על אוצרות הים שלנו 

ד"ר תמי קרן-רותם
|
יוני 2019
|
שלח כתבה
גן ספוגים שהתגלה על קרקעית הים התיכון סמוך לחופי ישראל. צולם באמצעות רובוט תת-ימי מספינת המחקר Med-Ex של עמותת אקו-אושן. צילום: טל אידן מעבדת הספוגים של פרופ’ מיכה אילן, אוניברסיטת תל אביב
צילום: מצלמת הסקר

רוב השטחים המיושבים בעולם ממוקמים על חופי הים או בסמוך להם. לנו, תושבי ישראל, יש חופים לאורך הים התיכון, שלצדו מתגוררת רוב אוכלוסיית ישראל, ולאורך ים סוף. אף על פי שהים התיכון קטן ממדים יחסית לאוקיינוס, הוא הים שלנו ועל כן הוא מוכר לנו ואהוב. מלבד חשיבותו הרגשית, לים התיכון יש גם חשיבות אקולוגית בינלאומית, משום שכרבע מהיצורים החיים בו אנדמיים, כלומר ייחודיים לו ומכל הימים בעולם נמצאים רק בו. אחד הגורמים המרכזיים לכך הוא התנאים הייחודיים השוררים בחלק המזרחי של הים, זה שקרוב לחופי ישראל. באזור זה מי הים חמים יחסית ובעלי מליחות גבוהה, והם דלים בחומרים מזינים החיוניים ליצורי הים. תנאים אלו יצרו בחלקו המזרחי של הים התיכון לא רק מינים מיוחדים, אלא גם תופעות ייחודיות שאת צפונותיהן רק התחלנו לחקור. בעשורים האחרונים התגלו על הקרקעית בים התיכון המזרחי אזורים עתירי ספוגים, שהם יצורים ימיים קדומים מבחינה אבולוציונית, המכונים "גני ספוגים". כן נתגלו גני אלמוגים בעומק הים, באזור שבו שורר חושך עד, ודיונות חול ימיות שבתוכן מתחפר וחבוי עולם חי שלם ומרתק. גם אזורי רבייה של טונה כחולת סנפיר וריכוזים של כרישים נמצאים אצלנו, וחופים רבים משמשים אזורי רבייה והטלה של צבי ים. ואולם, על תגליות מרתקות אלו מעיב עתידו המעורפל של הים התיכון, שכן כיום הוא הים המאוים ביותר בעולם, עקב פעולות האדם.

קרנון מחושק
צילום: שבי רוטמן
מקום מקלט

דיג יתר וזיהום הים ממקורות יבשתיים או כתוצאה מפעילות תשתיות בים – כל אלו גרמו להרס רב ומתמשך של בתי גידול בים התיכון. בעשורים האחרונים חברו אליהם שינוי האקלים וחדירת מינים פולשים, שפגעו אף הם בים. אף שהנזק שנגרם לים עד כה הוא רחב היקף, מחקרים שנערכו בעולם וגם בישראל מראים שבאזורים בים המוגדרים כשמורות טבע, המערכת האקולוגית חסינה יותר ועמידה יותר בפני הנזק הנגרם עקב גורמים גלובליים. מאחר ששמורות הטבע הימיות הן אזורים מוגנים – הדיג בהן אסור ופגיעות ישירות בתשתית שלהן ובעולם החי שבהן כמעט אינן מתרחשות. מעבר לכך, שמורות הטבע הימיות עמידות בפני לחצים מקומיים, ובכך הן מצליחות להתמודד בהצלחה רבה יותר עם השינויים הגלובליים המאיימים עליהן, לעומת שטחים שאינם מוגנים. 

בשנים האחרונות ביצעה רשות הטבע והגנים, בשיתוף פעולה עם גופים אקדמיים ומוסדות מחקר, סקר ביולוגי נרחב בארבע מתוך שבע השמורות הימיות המוכרזות בים התיכון הישראלי. מממצאים ראשוניים עולה כי בשמורות טבע ימיות הנמצאות תחת פיקוח ימי סדיר, הביומסה (המסה הכוללת) של הדגים גדולה יותר מזו של שטחים שאינם שמורות טבע. נצפו בהן גם דגים גדולים יותר, שגודלם מעיד על היותם בוגרים מינית ועל כך שבשטחי שמורות טבע ימיות מתבצעת רבייה רבה של דגים. לכן השמורות משמשות מקור טוב להפצת צאצאים ולהעשרת הים בדגים צעירים. נוסף לכך, נמצאו בשמורות יותר טורפים גדולים, מינים נדירים ומינים בסכנת הכחדה דוגמת דגי הדקר, וכן יותר דגים בעלי ערך מסחרי גבוה. ואולם, על אף ערכן הגבוה של שמורות הטבע הימיות, נכון להיום רק פחות מרבע אחוז משטחה הימי של מדינת ישראל בים התיכון מוכרז כשמורות טבע. יתרה מזו, רוב השמורות המוכרזות משתרעות מקו החוף ועד מאות בודדות של מטרים מערבה ממנו, כך שהן אינן מגינות על כלל בתי הגידול הימיים, לא כל שכן על בתי גידול ייחודיים. 

עוד באותו הנושא:

רשות הטבע והגנים קיבלה את האחריות לפיקוח ולאכיפת תקנות הדיג החדשות כדי לאושש את אוכלוסיית הדגים 

אנשי הים

דיג בחכה – תחביב או תעשייה?

 

מדינת ישראל חתומה על אמנות בינלאומיות שבהן התחייבה לשמר עשרה אחוזים משטחה הימי עד לשנת 2020. לצורך מימוש התחייבות זו ובשל יכולתן של שמורות טבע ימיות לשמור על בתי גידול ומינים, מקדמת רשות הטבע והגנים בשיתוף החברה להגנת הטבע תוכנית להכרזת שמורות טבע באזורים שונים בים. תוכנית הכרזת השמורות הימיות מכילה שבע שמורות טבע גדולות בהיקף של 20 אחוז מכלל שטח המים הריבוניים של ישראל בים התיכון. אלו יתפקדו יחדיו כרשת שמורות המקושרות זו לזו באמצעות זרמי המים, וכל אחת מהן תזין את האחרות ותאפשר הפצה של יצורים ביניהן. הכרזת כלל השמורות תקנה הגנה לאזורים מייצגים מבתי הגידול הימיים המאפיינים את ישראל – אזורים בעלי תשתית רכה של חול נודד לצד אזורים שתשתיתם טינית וכן חלקים נרחבים מבתי הגידול הייחודיים, כגון רכסי כורכר תת-ימיים, אזורים בעלי מסלע קשה וטבלאות הגידוד באזור הגאות והשפל. בתוכנית יוכרזו במלואם כשמורות טבע גם חלקים מייצגים של בתי הגידול הנדירים, בהם קניונים תת-ימיים הנמצאים בים מול חופי ישראל ורכסי הרים שחלקם התחתון משתפל אל תוך הים וממשיך מתחת לפני המים. באופן זה השמורות הימיות מיועדות לשמש כ"תיבות אוצר" האוצרות בתוכן את עושר בתי הגידול והמינים בים התיכון בתחומי ישראל.
תוכנית השמורות הימיות בעלת חשיבות עליונה בתקופה זו, עת גוברים בישראל הלחצים לניצול הים התיכון עקב קידום תוכנית ארצית למרחב הימי ותוכניות נוספות המבקשות לעשות שימוש בים. על כן, הכרזת שמורות טבע ימיות חיונית לשמירה על עולם הים הייחודי, לנו ולדורות הבאים.
 
להקת דגים בים
צילום: שבי רוטמן
הצעה לטיול בחוף שבי ציון–בוסתן הגליל

רוב שטחן של שמורות הטבע המתוכננות נמצא מתחת לפני הים, על כן הן אינן מוכרות לרוב הישראלים. ואולם, חלקן כוללות את חוף הים בחלקן המזרחי והוא מאפשר להתרשם גם מהעולם העשיר במים בתחומי השמורה. שמורת הטבע המתוכננת שבי ציון–בוסתן הגליל, הנמצאת בגליל העליון ממזרח ליישוב שבי ציון, כוללת במזרח את חוף שבי ציון וגולשת מערבה לתוך הים. זהו אחד החופים היפים ביותר בארץ אך רבים אינם מכירים אותו. על החוף נוצרות לגונות רדודות ובריכות חוף המתרחבות לעתים למפרצונים. לצדן טבלאות סלע שבהן נוצרים מכתשי המסה, בריכות רדודות ובורות שפל, המשמשים בתי גידול למגוון גדול של מיני אצות ובעלי חיים, בהם שושנות ים, רכיכות, בלוטי ים ודגים. 

מערבה משם, בתוך הים עד רכס תת-ימי בעומק של 45 מטר לערך, משגשגים על גבי תשתית הקרקע הסלעית מיני אצות ובעלי חיים ישיבים וכן אוכלוסיות של דגים החיים במקום, דגים בשלבי החיים הצעירים שלהם ואתרי רבייה לדגי הים הפתוח. קשריהן של חברות בעלי חיים אלה עם הים הפתוח תורמים למערכת הימית כולה. ייעוד המקום, שהציעו להכריז עליו כעל שמורה ימית, הוא להגן על שורת הרכסים התת-ימיים המקבילים לחוף, ובמיוחד על רכס בוסתן הגליל. 

איך להגיע: נוסעים על כביש 4 צפונה מעכו עד הכניסה למושב שבי ציון. פונים שמאלה למושב וממשיכים בו ישר (מערבה) עד חוף הים.

 
חוף יפהפה בשמורת הטבע הימית המתוכננת שבי ציון-בוסתן הגליל
צילום: תמי קרן-רותם
© כל הזכויות שמורות רשות הטבע והגנים