לטייל במדבר אלף הצבעים

בימים אלה משדרגת רשות הטבע והגנים חניוני לילה בהרי אילת, המקלים על המטיילים טיול רב-יומי בין החניונים. קבלו המלצה לשני ימי טיול בין ההרים הססגוניים בקצה הדרומי של הארץ 

יעקב שקולניק
|
מרץ 2019
|
שלח כתבה
שביל מעלה גשרון בהרי אילת
צילום: יעקב שקולניק

דרום הנגב, בואכה אילת, מייצג את "המדבר האמיתי" של ישראל. כאן מוצאים המטיילים סלעי אבן חול ססגוניים, מצוקי גרניט מחודדים, בקעות של נופי ירח ושרידי תרבות אדם קדומה. אין עוד מקום בישראל המתפאר בריבוי כזה של גוונים ושל נופים מסעירים, ושהטבע שבו – על החי והצומח המיוחדים שלו – השתמר בצורתו הבראשיתית. 

שביל המדבר בהרי אילת

שביל המדבר הוא יוזמה של השנים האחרונות, פרי שיתוף פעולה של משרד התיירות, המועצה האזוריות חבל אילות ורשות הטבע והגנים. השביל הוא חלק ממערך תיירות כולל באזור שנקרא "דרך הערבה". אורכו של השביל כמאה קילומטר, הוא חוצה את צוקי שיירות והרי אילת מצפון לדרום ורובו חופף לתוואי הקיים בשטח של שביל ישראל. קצהו הצפוני של השביל נמצא בהר עיט, וקצהו הדרומי – בחוף אלמוג שבאילת. השביל, ששמו באנגלית EDT (Eilat Desert Trail), מעניק תצפיות מרהיבות על הערבה והרי אדום, עובר באתרי בקעת עובדה, יורד לבקעת תמנע ומפלס את דרכו בין הרי אילת הססגוניים עד מפרץ אילת – שישה ימי הליכה.

בשל מחסור במי שתייה הציב המסלול הזה אתגר למעוניינים ללכת בו כמה ימים ברצף, ורק תכנון לוגיסטי מורכב אפשר לעשות זאת. לא עוד! בימים אלה מכשירה רשות הטבע והגנים סדרה של שישה חניונים המקלים על המטיילים טיול רב-יומי באזור. על אף כל זאת, חשוב לזכור: מדובר בשביל מדברי ארוך וחשוף לשמש. על כן, יש להיערך אליו בהתאם ולהצטייד בכמויות מספיקות של מים, בנעלי הליכה טובות, במפות ובציוד הולם.

 
חניונים עם אופי

בשדרוג החניונים הושקעה מחשבה רבה. אלה הם העקרונות העיקריים המנחים את אופיים:

  • בכל חניון יש מים, שירותי שדה עם נסורת, קירות אבן נמוכים משתלבים להגנה מהרוח ומקום למדורה. 
  • החניונים נמצאים במקומות מבודדים בטבע.
  • המים בחניון מיועדים לשירות הולכי הרגל ולמילוי בקבוקים בלבד. בעלי רכב שטח מתבקשים להצטייד מראש בג’ריקנים המלאים מים. 
  • הלינה בחניונים ללא תשלום.
  • בחלק מהחניונים יש גישה לרכב פרטי, והם יכולים לשמש גם משפחות חובבות הליכה במסלולים מעגליים שיוצאים מהחניונים ושבים אליהם. 
 
המלצה לטיול של יומיים בשביל המדבר

תיאור מפורט של כל המסלולים באתר "דרך הערבה": aravaway.co.il.

 
יום 1. מנחל שחורת להר יהורם
אורך המסלול: 13 ק"מ
משך הליכה: 8-6 שעות
נקודת מוצא: חניון לילה נחל שחורת
נקודת סיום: חניון לילה הר יהורם
לנקודת המוצא ולנקודת הסיום אפשר להגיע ברכב פרטי.
סימון: סימון שביל ישראל לאורך כל הדרך, למעט העלייה מעין נטפים לחניון יהורם (חופף לסימונים בצבעים שונים). 
 
על השביל
מתחילים בקניון שחורת, בין סלעי יסוד קדמוניים בשלל גוני ורוד, אדום ושחור. קירות ההרים סוגרים על הנחל ועל שני מפלי הסלע שבו. פה ושם מציצים דייקים (סלעי מחדר) אדומים שנוצרו ממגמה שפרצה לפני מיליוני שנים ממעמקי האדמה וחדרה לסדקים של סלעי היסוד. 
מעבר לקניון מגלים ערוץ רחב ובו כמה עצי שיטה. השביל עולה לאורך שבר גיאולוגי המפריד בין סלעי הגיר של הר שחורת שמימין לבין סלעי יסוד שחורים משמאל. זהו שבר גדול שהרים את סלעי היסוד מהמעמקים לאוויר העולם. הגמול על הטיפוס מגיע במצפה הר שחורת, המשקיף על הנוף המרהיב של הערבה ושל ראש מפרץ אילת. 
מהשביל אפשר לסטות מעט אל קניון אבן החול של גיא אבוד ואל חורבת בודדה, שבה שרידי מחצבה קדומה. נראה כי כאן חצבו לוחות אבן לקירוי גגותיה של איילה (אילת הביזנטית, מאות 7-4 לספירה).
המסלול בקניון שחורת
צילום: יעקב שקולניק

התחנה הבאה במסלול היא עין נטפים, מעיין שכבה זעיר הפורץ למרגלות מפל סלע גבוה. מימיו נאספים אל שוקת בטון זעירה. עין נטפים הוא המעיין הטבעי היחיד במרחב הרי אילת ועל כן פוקדים אותו בעלי חיים רבים ובהם יעלים, שפני סלע, קוצנים ועטלפים. מהמעיין עולים בעזרת ידיות אחיזה אל ראש המצוק. כאן נפרדים משביל ישראל ופונים דרומה (שמאלה) בשביל מסומן שחור המגיע לאחר קילומטר אחד לחניון הר יהורם.  

ספרייה בטבע

בחניון הר יהורם פועלת "ספרייה בשביל", אחת מהספריות המוצבות בחניוני הלילה של רשות הטבע והגנים שבשביל ישראל. הספריות מחזיקות בעיקר ספרי פילוסופיה, ספרות ושירה, והן נועדו להעשיר את חוויית המטיילים. המטיילים בשביל רשאים לקחת עמם ספר אחד מהספרייה ולהחזירו עם סיום הקריאה בחניון אחר שבהמשך הדרך. מיזם "ספרייה בשביל" נעשה בשיתוף עם המרכז האקדמי שלם ועם פרויקט "נפגשים בשביל ישראל". 

יום 2. מחניון הר יהורם לחוף אלמוג

מרחק: 13.5 ק"מ
זמן הליכה משוער: 8-6 שעות
נקודת מוצא: חניון הר יהורם 
נקודת סיום: חוף אלמוג, אילת
 
תיאור השביל
כמה דקות הליכה מהחניון, לאחר חצייה זהירה של כביש 12, ואתם ברחבת החניה של הר יואש ונחל גשרון (בעלי רכב יכולים לנסוע מהחניון לרחבת החניה). בדרך לכביש 12 אפשר לעלות לפסגת הר יהורם, מהלך כ-20 דקות, ולזכות בתצפית היקפית מרהיבה על הרי אילת וראש מפרץ אילת. 
 
מעבר צפרא במסלול נחל גשרון
צילום: יעקב שקולניק

לאחר שמאגפים בין גבעות אבן חול ססגונית את הר יואש, לא הרחק מגדר הגבול עם מצרים, נפרש למרגלותינו קניון מרשים של אבן חול אדומה. מכאן יורדים לנחל גשרון בכבודו ובעצמו, מהלך שדורש במקום אחד להיעזר במעקה ובידיות אחיזה. בערוץ הנחל מתגברים על מעבר הסלע הצר, הידוע בכינוי "מעבר צפרא", ואחר כך אין מנוס מלשנס מותניים ולהעפיל במעלה גשרון, תלול אך לא ארוך. בראש המעלה יש, מלבד תצפית נאה על החרוט הלבן של גבעת רחבעם, גם בולבוסי צור יפים. 

בהמשך הדרך, דרומה, צועדים בראש צוקי גשרון ולא שוכחים להביט בתהומות נחל גשרון. בדרך להר צפחות פוגשים עוד בולבוסי צור רבים. גם כאן, לפנינו מעלה תלול מאוד אך קצר ושכרו בצדו – הנוף המרהיב של מפרץ אילת, הרי סיני, הרי אדום והעיר עקבה. מי המפרץ כה צלולים עד כי אפשר להבחין מההר בשוניות האלמוגים שבמים. לאחר שנרגעים מהנוף יורדים לכביש 90. זה הזמן לחצות את הכביש בזהירות ולסיים את הטיול ברחצה מרעננת בשמורת טבע חוף אלמוג. 

גבעת רחבעם
צילום: יעקב שקולניק

מרחק: 3 ק"מ 

זמן הליכה משוער: 3-2 שעות

נקודת מוצא וסיום: רחבת חניה הר יואש, ליד חניון הר יהורם 

 
המסלול
מרחבת החניה של הר יואש פונים מערבה בשביל מסומן שחור. חולפים על פני ריצוף אבן עתיק, שקשור כנראה לדרך החוגגים (דרב אל-חג’), הדרך שבה עברו בעבר עולי הרגל המוסלמים בדרכם מסיני למכה. השביל השחור מתעקל דרומה. עד מהרה השביל יורד לנחל גשרון. לפני הירידה לנחל כדאי מאוד להמשיך כמה מאות מטרים קדימה כדי להגיע לנקודת תצפית מרהיבה על צוקי גשרון ועל גדר הגבול עם מצרים. 
לאחר התצפית שבים לנקודת מפגש השבילים ויורדים לנחל גשרון. בנחל פונים שמאלה במעלה שביל ישראל, בחזרה לנקודת המוצא.  
 
רשימה של החניונים ומידע נוסף באתר האינטרנט דרך הערבה. חניונים אלה מצטרפים לשני חניונים מוסדרים שכבר פועלים באופן מסחרי במצפה שחרות ובפארק תמנע ומעניקים שירותים ברמה גבוהה.
 
לטאת המדבר

חרדוני הצב ההדור נקראים כך בשל היותם צבעוניים למדי. אף על פי שצבעוניות רבה מאפיינת בדרך כלל בעלי חיים מאזורים טרופיים, חרדוני צב הדור חיים דווקא בתנאי מדבר קיצוניים באזור הרי אילת ובסיני. שם הם חיים בוואדיות מדבריים בין סדקי סלע או במחילות שהם חופרים, נצפים בפתחיהם מתחממים בשמש וניזונים מצמחייה סמוכה. 

חרדון צב הדור
צילום: אייל ברטוב

בראשית שנות ה-80 העבירה רשות הטבע והגנים פרטים צעירים מדרום סיני להרי אילת עקב חשש להצטמצמות אוכלוסייתם בהרי אילת. אף על פי כן, לא ידוע אם ובאיזו מידה השפיעה העברת הפרטים על אוכלוסיית החרדונים בהרי אילת, אם כי ייתכן שבאוכלוסייה הנוכחית בהרי אילת קיים ערבוב גנטי של שתי האוכלוסיות.

חרדוני הצב רגישים לנוכחותם של אנשים ולתנועת כלי רכב בוואדיות העלולים להפריע להם בגיחות מהמחילות לשם אכילת צמחים. לכן יש חשיבות בצמצום נסיעת רכב בוואדיות לתוואי אחד בכל ערוץ ובשמירה על הצומח באזורי המחיה שלהם.

 
© כל הזכויות שמורות רשות הטבע והגנים