הנחל בין הגבעות

בעונת האביב, נחל ציפורי שופע פריחה גלילית ומי מעיינות זורמים לאורכו. אתם מוזמנים לטיול קצר ויפהפה על שביל סלול במרחק של שעה נסיעה מהמרכז

יעקב שקולניק
|
מרץ 2019
|
שלח כתבה
טחנת הנזירים על גדת נחל ציפורי
צילום: יעקב שקולניק

בלב גבעות האלונים בגליל התחתון מפכים מימי נחל ציפורי. מסלול חדש הסלול לאורכו יוביל אתכם בינות למרבדי פריחה אביבית ושדות חקלאיים המעובדים באופן מסורתי, אל טחנת קמח ומנזר עתיקים. 

גבעות האלונים

בעבר כיסו יערות מפוארים של העץ אלון תבור את גבעות אלונים-שפרעם המתנשאות מעל נחל ציפורי. ואולם, ברבות השנים נהרסו רוב היערות, בעיקר בשל בניית יישובים ולחץ מרעה וכריתה.

עצי אלון התבור יוצרים נוף של יער פארק, תצורת צומח המאופיינת במרווחים גדולים בין העצים. אלון התבור הוא עץ נשיר בחורף והשיטוט ביערות אלון התבור יוצר תחושה של יער אירופי. על הסלעים צומחים אזוב מצוי, זוטה לבנה ושיחים ריחניים אחרים שעומדים בלחץ רעיית הבקר. מלווים את האלון עצי לבנה רפואי, עוזרר קוצני ואלה אטלנטית. במפנים הצפוניים, מקומות שבהם שוררת לחות רבה יותר, צומח חורש צפוף יותר של אלון מצוי. המטפסים קיסוסית קוצנית וטמוס מצוי נפוצים כאן מאוד ומקנים לחורש מראה מיוחד.

גושי יער יפים נותרו בגן לאומי אלונים ובשמורות הטבע שער העמקים וגבעות אלונים. שמען של שמורות טבע אלו יצא לתהילה בזכות שפע הפרחים שפורחים בהן. היערות והשדות המעובדים שמסביב מעניקים משען לבעלי חיים רבים ובכללם חזיר בר, גירית מצויה, דרבן ויערון גדול. באזור מעופף גם הפרפר הנדיר צמריר (כחליל) הקדד, המתקיים על הצמח קדד גדול-פרי. מין פרפר זה נמצא על סף הכחדה בישראל והוכרז כבעל חיים מוגן. 

מסלול טיול בנחל ציפורי

המסלול מתחיל מרחבת החניה הסלולה שלמרגלות הכפר ראס עלי. לפני שנרד לשביל של נחל ציפורי, כדאי לצעוד כמה צעדים לחלק המערבי של רחבת החניה ולהשקיף על נחל ציפורי, הזורם אל נחל קישון. המבנה החרב שצמוד לגדה הדרומית של הנחל הוא טחנת עליל (טחונת מרפוקה). המדרון הגבוה והתלול נוצל לבניית שתי טחנות קמח, זו מעל זו. לאחר שמי הנחל הפעילו את הטחנה העליונה הם הוזרמו להפעלת הטחנה התחתונה. גובה ארובת הטחנה מגיע ל-12 מטר וזו כנראה הארובה הגבוהה יותר בטחנות הקמח בישראל. הטחנה התחתונה פעלה עד שנת 1946 ולמרגלותיה התגלו שרידים מהתקופה הצלבנית. 

טחנת עליל
צילום: יעקב שקולניק

 לאחר התצפית נחזור לחלק המזרחי של רחבת החניה. כאן ניתן לצפות בנחל ציפורי המקיף בנפתול את גבעת עליל כמעט כולה ומשאיר רק אוכף צר שמגרש החניה נמצא עליו. נפתול נחל כה יוצא דופן דורש הסבר באשר לאופן היווצרותו. הסברה המקובלת היא שבעבר זרם נחל ציפורי דרך המקום שהאוכף נמצא בו, אבל גלישת קרקע עצומה סתמה את אפיקו והנחל נאלץ למצוא לעצמו ערוץ זרימה חדש, המאגף את הגבעה מצפון. 

אל טחנת הנזירים

דרך עפר קצרה יורדת מרחבת החניה צפונה ומגיעה אל שביל סלול בטון המלווה את גדת נחל ציפורי ופונה לעבר טחנת הנזירים, המרוחקת מכאן כקילומטר. השביל נסלל לפני שנים מספר עבור המטיילים על ידי רשות ניקוז ונחלים קישון. 

שביל סלול מפלג את נחל ציפורי בדרך לטחנת הנזירים
צילום: יעקב שקולניק

בחורף הזרימה בערוץ עזה ובקטע מסוים השביל מפלג את הזרימה לשניים. בגדת הנחל צומחים בר כמה עצי ערבה ואליהם מצטרפים עצים נטועים צעירים, בעיקר עצי שקמה ותות. מעט לפני טחנת הנזירים בוקעת מתוך רחבה מעגלית מרוצפת נביעה קטנה של מים צלולים. לא הרחק ממנה נראה עץ מחט מפואר – טכסודיון דו-טורי ("ברוש ביצות"), עץ שיוצר יערות גדולים בביצות של דרום-מזרח ארצות הברית.

מעל כל אלה מתנשאת במדרון טחנת הנזירים (טחונת א-רהיב), מבנה גדול ומרשים בן שתי קומות. הכניסה אליו היא מעל לגשר מקושת, הנטוי על אפיק נחל ציפורי. מעל למשקוף הכניסה של המבנה התחתון חקוק סמל מסדר הכרמליטים, שלהם שייך המנזר. הנזירים הכרמליטים רכשו את המקום מאנשי שפרעם, כנראה מיד לאחר מלחמת קרים (1856). בטחנה פעלו, בשיא פעילותה, ארבע יחידות טחינה. הנזירים החכירו את הטחנה לכל המרבה במחיר והיא שימשה להם ענף פרנסה חשוב. מקור המים של הטחנה הוא עין יבקע, הנובע כשני קילומטרים במעלה הנחל. המים הוזרמו במעברים תת-קרקעיים אל אפיק הנחל ואחר כך זכו להפעיל את טחנות עליל. 

השביל הסלול מסתיים כאן ויש לחזור עליו באותה דרך. מי שרוצה להאריך את הטיול יכול להמשיך מזרחה בדרך העפר המסומנת כחול או בשביל ישראל (הגדה צפונית) ולהגיע אחרי כשני קילומטרים לעין יבקע (ראס אל עין). המעיין נובע כל השנה והוא תחום בבריכה גדולה שיסודותיה שייכים כנראה לתקופה הרומית. 

גשר להולכי רגל העובר מעל ערוץ נחל ציפורי
צילום: יעקב שקולניק
הקפת נפתולי גבעת עליל

לאחר שחזרנו לנקודת המוצא מתחת למגרש החניה, ניתן להמשיך ולצעוד בשביל סלול במורד נחל ציפורי המקיף בנפתול את גבעת עליל. אורכו של חלק זה הוא כ-2.5 קילומטרים. השביל חשוף ברובו לשמש, אך ההליכה נעימה ונוחה והקפת הגבעה התלולה היא חוויה בזכות עצמה.

תחילה חוצים את הנחל בגשר מקושת ואחר כך ממשיכים לצד שדות שבהם מגדלים בחקלאות מסורתית ירקות למיניהם ומטעים מעטים. בקיץ המגדלים שואבים את המים היישר מהנחל. לאחר כשני קילומטרים, בהגיעו לדרך רחבה, מסתיים המקטע הסלול של השביל. רחבת החניה מרוחקת מכאן כחצי קילומטר. על כן, יש לחצות את נחל ציפורי במעבר אירי סלול (מעבר בטון על פני האפיק ( ולצעוד כמה דקות בדרך העפר דרומה (שמאלה). ביום חורף שגרתי מגיעים המים בנחל לגובה הקרסול ולכן כדאי להצטייד מראש בנעליים להליכה במים. 

כיצד להגיע: לשביל של נחל ציפורי מגיעים מכביש 70. פונים מהכביש מזרחה כ-1.5 קילומטרים מצפון לפנייה לקרית אתא, על פי השילוט המכוון לראס עלי. נוסעים תחילה במקביל לכביש 70 ואחר כך פונים מזרחה, חולפים על פני היישוב חוואלד ומגיעים לאחר כמעט ארבעה קילומטרים לרחבת החניה הסלולה שלמרגלות הכפר ראס עלי, המתנשא בראש גבעת עליל.

פיתוח במינימום זיהום רעש

תוואי הקטע הצפוני של כביש 6 שנפתח לאחרונה תוכנן באזור שמורות הטבע גבעות אלונים ושער העמקים. רשות הטבע והגנים התנתה את התוואי בכך שיעבור מתחת לשמורות הטבע בתוך מנהרה חצובה בקרקע. בוני הכביש ביקשו שבקטע שבו הכביש עובר בשטח חקלאי הוא ייבנה בשיטה זולה יותר המכונה "חפור וכסה" (Cut & Cover). בשיטה זו חוצבים את הכביש מגובה פני הקרקע לעומק הקרקע ואחר כך בונים מעליו כיסוי כדי ליצור מנהרה. בסיום העבודות מכסים את גג המנהרה באדמה ואפשר להמשיך ולעבד שם את הקרקע.

שטח זה צמוד לשמורות הטבע, לכן היה חשש שעוצמת הרעש החריגה של העבודות עלולה להוות הפרעה אקוסטית חריגה לתקשורת הקולית של חיות הבר ולגרום להן עקה פיזיולוגית. על כן, נעשתה בדיקה מקדימה של עוצמת הרעש על ידי ד"ר נעם לידר, מנהל אגף אקולוגיה ברשות. התברר שרק חלק קטן מהשמורות, בטווח של מאה עד 200 מטר, עלול להיחשף למפלסי רעש חמורים. בעת העבודות נעשה "מודל רעש", ולאחר שהשפעותיו הוכחו כשוליות הותר לבצע את הסלילה ביום ובלילה. 

הרשות פיקחה גם על עבודות בניית כביש 6 באזור נחל ציפורי. כדי להקטין את הפגיעה בנחל במקום שבו המקטע הצפוני של הכביש עובר מעליו בגשר, דרשה הרשות שחלקו התחתון של הגשר לא יצופה במשטח בטון אלא יאפשר לנחל לזרום על תשתית קרקע טבעית. 

© כל הזכויות שמורות רשות הטבע והגנים