האדם הקדמון זה כאן

על אף ריבוי האתרים והממצאים הארכיאולוגיים, נותרה עוד דרך ארוכה להבנת התפתחותו של המין האנושי. גילויים חדשים בעולם משלימים חלקים חסרים בפאזל. תגלית אנתרופולוגית חדשה מחזקת את מקומו של הר הכרמל כאתר מפתח עולמי לחקר התפתחותו של האדם המודרני

הכתבה נכתבה בעקבות ריאיון עם פרופ’ מינה וינשטיין-עברון

ד"ר תמי קרן-רותם
|
אוקטובר 2018
|
שלח כתבה
לסת עליונה ושיניים של אדם מודרני שהתגלו בחפירות במערת מיסליה בכרמל
צילום: ישראל הרשקוביץ

כל בני האדם משתייכים למין ביולוגי אחד ששמו המדעי הוא "הומו ספיאנס", ובעברית – האדם הנבון. ואולם, לא כך היה בעבר. שרידי אדם מאובנים שהתגלו ברחבי העולם מצביעים על כך שעד לפני זמן לא רב (במונחים של התפתחות מינים), חיו על פני כדור הארץ כמה מינים שונים של הומינינים – מינים ממשפחת האדם – אשר ככל הנראה אף קיימו ביניהם קשרי גומלין. מתוכם שרד רק מין אחד, האדם הנבון, כלומר אנחנו.

מהותם של קשרי גומלין אלו נמצאת כיום במוקד המחקר האנתרופולוגי על האבולוציה של האדם. ממצאים שונים שנתגלו בעולם בשנים האחרונות מעידים על השפעות תרבותיות הדדיות של אוכלוסיות שונות ואף על התערבבות גנטית בין מיני האדם השונים. 

לפני כמה שנים זכו צוות חוקרים רב-תחומי, בהובלת פרופ’ מינה וינשטיין-עברון מהמכון לארכיאולוגיה ע"ש זינמן באוניברסיטת חיפה, לחשוף ממצא ייחודי בעולם המהווה פריצת דרך בהבנת היחסים שהתקיימו בעבר בין מיני האדם השונים והשפעתם על התפתחות האדם הנבון. הממצא הייחודי התגלה במערת מיסליה שעל הר הכרמל (כן, דווקא אצלנו בארץ), במהלך החפירות הארכיאולוגיות באתר. 

שטח החפירה בכרמל
צילום: מינה וינשטיין-עברון

מערת מיסליה היא מהאתרים הבודדים בלבנט (מונח גיאוגרפי-תרבותי המתייחס לחלקו המזרחי של אגן הים התיכון) שבהם נחשפו שכבות הן משלהי התקופה הפליאוליתית התחתונה, הן מראשית התקופה הפליאוליתית התיכונה, כלומר כ-300-150 אלף שנים לפני זמננו. המחקרים במערה מעידים על כך שבין שתי התקופות האלה חלו תמורות תרבותיות משמעותיות, הניכרות בעלייה בתחכום ובחדשנות הטכנולוגיים ובאורחות החיים של הקדמונים. 

חודי צור מהתקופה הפליאוליתית התיכונה שהתגלו בכרמל צילום: מיכאל איזנברג

הממצא החשוב שהתגלה במערה הוא עצם לסת עליונה של אדם בוגר הכוללת כמה שיניים. חקר מורפולוגי מדוקדק שלה ותיארוכה, בשיתוף צוות בינלאומי של חוקרים ובראשם פרופ’ ישראל הרשקוביץ מהמחלקה לאנטומיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת תל אביב ופרופ’ וינשטיין-עברון, הראו שהממצא שייך לאדם המודרני, שחי בכרמל בטווח הזמן שבין 177 ו-194 אלף שנים לפני זמננו. לפיכך, שריד אדם זה עתיק יותר משאר הממצאים של האדם הנבון שנמצאו מחוץ לגבולות אפריקה, כולל אלה שנתגלו בעבר בגליל ובנחל מערות שבכרמל. יתר על כן, הלסת ממערת מיסליה דומה מאוד לאדם המודרני, יותר מאשר לשרידי האדם המתוארכים לאותה תקופה שנמצאו באפריקה, היבשת שבה, כך מקובל לחשוב, התפתח ההומו ספיאנס. משילוב העדויות הארכיאולוגיות והאנתרופולוגיות נראה שבמקרה זה, התמורות התרבותיות היו כרוכות בחילופי אוכלוסיות אנושיות. על כן, חקר המעבר בין שתי התקופות חיוני להתחקות אחר שורשיו של האדם המודרני באזורנו ויחסיו עם הומינינים אחרים. 

חפירה ארכיאולוגית במערת מיסליה בכרמל
צילום: מינה וינשטיין-עברון

לממצא החדש נודעת חשיבות רבה בהבנת האופן שבה התגבשה האוכלוסייה האנושית, ובשל כך חשיפתו של המאובן פורסמה לאחרונה בכתב העת המדעי Science"". הממצא מרמז על כך שחלק חשוב מההתפתחות המורפולוגית של האדם המודרני חלה מחוץ לאפריקה, אולי אפילו באזורנו. במהלך גלי הנדידה השונים של האדם הנבון מאפריקה דרך המזרח התיכון לאירופה ולאסיה, הוא נפגש עם הומינינים אחרים כמו ניאנדרטלים ודניסובים. כתוצאה מכך התגבשה האוכלוסייה האנושית המודרנית לכדי אוכלוסייה הומוגנית אחת, בין היתר אגב התערבבות בין מינים שונים של בני אדם.

חקר הממצאים המרתקים ממערת מיסליה נמשך גם עתה. אלה מעידים שהמערה הנה אתר מפתח להבנת ראשוני האדם המודרני, אורחות חייהם ודפוסי ההתנהגות שלהם. החוקרים טרם יודעים מהיכן הגיעו אל הכרמל תושביה הקדומים, אך בהסתמך על הממצאים שיש כיום, עולה שזו הייתה אחת מהתחנות הראשונות בהתפשטות האדם הנבון הקדום אל מחוץ ליבשת אפריקה. מעט מידע ידוע עד כה על מוצא האדם יחסית למשך הזמן הרב של התפתחותו, ומכאן חשיבותו של כל ממצא חדש. תקוותם של החוקרים שעוד תגליות רבות לפנינו ושבעתיד ייחשפו ממצאים רבים הן במערת מיסליה, הן באתרים נוספים, שימשיכו לשפוך אור על מוצא האנושות של ימינו. 

סיור במערות האדם הקדמון בכרמל

לאורכו של נחל מערות הנמצא בחוף הכרמל למרגלות הר הכרמל, נמצאת שמורת טבע נחל מערות. הנחל נקרא על שמה של קבוצת מערות שבהן התגוררו אוכלוסיות בני אדם במשך מאות אלפי שנים ונמצאו שרידים חשובים מתקופות אלו. בחפירות ארכיאולוגיות באתר ב-90 השנים האחרונות נחשף במערות רצף תרבויות פרהיסטוריות הנמשך לפחות חצי מיליון שנה, תופעה נדירה בארץ ובעולם. באתר אף התקיים מפגש ייחודי בין אוכלוסיות הומו ספיאנס קדומות וניאנדרטלים, נחשפו בו הקבורות הראשונות בעולם ונחקר בו המעבר בין אורחות חיים של ציידים ולקטים לאלה של יישובי קבע וחקלאות.

על שום חשיבות האתר, הוכרזו ב-2012 המערות שבו כאתר מורשת לאומית על ידי הארגון הבינלאומי אונסק"ו. השמורה היא המקום היחיד בישראל המציג לקהל את החיים בתקופה הפרהיסטורית באתר שבו הם התרחשו. בשמורה מסלול טיול קצר בין שלוש מערות וסרט אורקולי המוקרן בתוך אחת מהן. 

דרכי הגעה: הגישה לשמורה היא בדרך קצרה המסתעפת מזרחה מכביש 4, בין היישובים גבע כרמל ועין כרמל.

© כל הזכויות שמורות רשות הטבע והגנים