הנוסחה הסודית של עין גדי

בנווה המדבר עין גדי נשמר בימי קדם סוד כמוס. על כך למדנו מכתובת שהתגלתה בפסיפס בית הכנסת הקדום שבמקום. החפירות שנערכות בשרידי הכפר יחשפו בוודאי סודות רבים נוספים 

יעקב שקולניק
|
יולי 2018
|
שלח כתבה
מים בנחל ערוגות בנווה המדבר עין גדי
צילום: מנו גרינשפן

בשנת 1965 התגלו בשדות קיבוץ עין גדי אגב חריש חלקים של פסיפס. בחפירות ארכיאולוגיות שהחלו במקום חמש שנים אחר כך נחשפו שרידי בית כנסת של יישוב יהודי קדום ובהם מנורת ברונזה בת שבעה קנים, מטמון של 5,000 מטבעות ורצפת פסיפס מפוארת המציגה דגמים של צמחים ונושאת חמש כתובות. הכתובת המרתקת שבהן, בשפה הארמית, משביעה את בני הקהילה לשמור על ערבות הדדית ולא לגלות לזרים את "סוד הקריה", המיוחס להפקת בושם האפרסמון, שהיה יקר ערך בימי קדם.

בית הכנסת הוכרז גן לאומי ורשות הטבע והגנים שימרה את שרידי המבנה ואת רצפת הפסיפס שבו. בשנת 1997 החל פרופ’ יזהר הירשפלד לחפור את שרידי היישוב העתיק שבית הכנסת היה מרכזו הרוחני, והתמיד בכך עד 2004. מאז 2011 מנהל ד"ר גדעון הדס את החפירות בכפר הקדום כדי לחבר את שרידיו למכלול בית הכנסת. שרידי היישוב שהולכים ונחשפים שופכים אור על סוד הקריה.   

 
שרידי הכפר הקדום עין גדי לאחר חפירה ולפני שימור. ברקע שרידי בית הכנסת הקדום המחופה בגג
צילום: אורית בורטניק
שרידי הכפר הקדום עין גדי לאחר שעברו שימור
צילום: אורית בורטניק
חיים בנווה המדבר

עין גדי הקדומה נבנתה על שלוחה קטנה המפרידה בין נחל דוד לנחל ערוגות. כלכלת היישוב התבססה על גידולים שנזקקו לכמות גדולה של מים ולאקלים חם - תמרים וצמח האפרסמון שממנו הפיקו את בושם האפרסמון; צמח זה אינו גדל עוד באזור ויש המזהים אותו עם מין צמח הגדל באזורים אחרים בעולם ומפיק שרף כאשר חותכים את ענפיו (הצמח אינו קשור לפרי האפרסמון המוכר). תושבי הכפר נהגו גם לאסוף גושי אספלט שצפו על פני ים המלח ולמוכרם כחומר איטום וכחומר גלם בתעשיית התרופות.

החפירות בעין גדי חושפות תמונה עשירה של חיי היומיום בכפר יהודי בתקופות הרומית והביזנטית (ימי המשנה והתלמוד). זה היה כפר מאורגן, שתושביו השכילו לפתח כלכלה משגשגת שהתבססה על יצוא חומרים יקרי ערך – בשמים, תרופות, דבש תמרים ומוצרי אספלט מים המלח.

החפירות חשפו עד כה כארבעה דונם, עשירית משטח הכפר בתקופה הביזנטית. לאור החפירות סבורים החוקרים שבעין גדי חיו כ-875 תושבים ואולי אף יותר. במרכז הכפר נבנה במאה השלישית בית הכנסת וסביבו בתי הכפר. במעגל השלישי, המרוחק יותר מגרעין הכפר, נבנו חנויות, בתי מלאכה ומחסנים. הבתים, החנויות והמחסנים נבנו בצפיפות רבה, בית נוגע בבית, ובמקרים רבים הבתים אף חולקים קירות משותפים. בתי המגורים נבנו מלבני בוץ על מסד אבן בגובה מטר, או מעט יותר. כמה מהבתים אף נבנו לגובה שתי קומות. בבתים אחדים נמצאו חדרים ובהם רצפות פסיפס לבן, כך שבימים חמים אפשר היה להציף את הרצפה במים ולצנן את החדר. 

חלק מרצפת הפסיפס המפוארת שהתגלתה בבית הכנסת העתיק
צילום: שי אשכנזי
תולדות עין גדי

ממצאי החפירות מלמדים על יישוב שנוסד בתקופה הרומית הקדומה וחרב כנראה במרד הראשון (בסביבות 70 לספירה). על פי תיאוריו של יוסף בן מתתיהו, בימי המרד התנפלו הקנאים יושבי מצדה על עין גדי וטבחו באנשיה. אחרי המרד התאוששה עין גדי במהירות והייתה מרכז חשוב של בני כת האיסיים.

במערת האגרות שבנחל חבר התגלה ארכיון מכתבים של אישה בשם בבתא, בעלת קרקעות אמידה בעין גדי, שמצאה את מותה במרד בר כוכבא. מהאגרות אפשר ללמוד שבשולי הכפר חנה לפני המרד כוח צבאי רומי, כנראה כדי לשמור על גני צמח האפרסמון ומטעי התמר, שהיו רכוש הקיסר. 

כאשר פרץ מרד בר כוכבא השתלטו המורדים על הקרקעות האלה. הדברים הגיעו לידי כך שבאחת האגרות נוזף בר כוכבא בראשי עין גדי, יהונתן ומסבלא, על שהם אוכלים ונהנים מ"נכסי בית ישראל" (אדמות עין גדי) ולא דואגים לאחיהם הלוחמים. 

בסופו של דבר חרבה במרד גם עין גדי השאננה. מי שהתמזל מזלו להישאר בחיים נמלט והכפר ננטש. הכפר עין גדי חרב בסוף המאה השישית בשרפה עזה, כנראה בידי שבטי בני המדבר. פרעות אלה מציינות את אובדן השליטה של הממשל הביזנטי באזור. סימני ההרס ניכרים בכל מקום ובכלל זה גם בבית הכנסת. לצד חורבן עין גדי אבד גם "סוד הקריה" ולאחר נטישת היישוב אין אנו שומעים עוד על גידול אפרסמון בים המלח. 

חלק מרצפת פסיפס שהתגלתה בבית הכנסת העתיק ובו כתובת עם אזהרה לבל לגלות את "סוד הקריה"
צילום: שי אשכנזי
שימור ושחזור הכפר הקדום עין גדי

בית הכנסת העתיק מוכרז גן לאומי. בשנים האחרונות פועלת רשות הטבע והגנים ליצירת אתר אחוד הכולל את כל מרכיבי הכפר, לרבות בתי המגורים, שטחי המסחר ובית הכנסת העתיק – המבנה הציבורי של הכפר, על ידי פעולות שימור, שחזור ושיקום של הכפר הקדום. עבודות השחזור החלו בתחילת 2017, כחלק מפרויקט "שיקום ים המלח", שמטרתו שימור אתרי מורשת ארכיאולוגיים לאורך ים המלח מקומראן ועד מצד בוקק.

פעולות השיקום בנאת עין גדי כללו עד כה את המקדש הכלקוליתי, את טחנת הקמח הממלוכית ואת מצד ערוגות ואליהן התווסף שימור הכפר הקדום בעין גדי. העבודות מתבצעות על ידי צוות המשמרים של מחוז דרום ברשות הטבע והגנים ובניהולה של אורית בורטניק, ממונת מורשת במחוז דרום, וכוללות חיזוק וייצוב קירות מבנים, מתקנים ייחודיים, רחובות, שרידי פסיפס ועוד. בעתיד יוצבו במקום שלטים ואמצעי המחשה לאורך מסלול שיחל בקצהו הצפוני של הכפר, יעבור דרך הסמטאות והמבנים של הכפר ויסתיים בבית הכנסת.

© כל הזכויות שמורות רשות הטבע והגנים