לאחר שהאדמה רעדה

מדינת ישראל פועלת שנים לשימור של נכסי מורשת ושל אתרי מורשת תרבות בנויה. בשנים האחרונות מתקיימת גם היערכות להגנה עליהם במקרה של רעידות אדמה. התרגיל הארצי לחילוץ ולפינוי של אוצרות תרבות נערך לאחרונה בגן לאומי בית גוברין 

יעקב שקולניק
|
מאי 2018
|
שלח כתבה
עובדי רשות הטבע והגנים במהלך התרגיל לפינוי והצלת נכסי מורשת לאחר רעידת אדמה
צילום: יעקב שקולניק

דווקא ב"שנת שביעית", שנת שמיטה, כאשר היא הייתה אמורה לנוח ולאגור כוחות, רגזה אדמת בית שאן. תחילה רטנה מעט והשמיעה קולות בלתי ברורים, אך עד מהרה התערבב הרעש האיום של האדמה הנבקעת ביללות האנשים המבועתים. מי יודע, אולי כעסה הארץ על הנוכרים שפשטו בה ולא הקפידו על מצוות שמיטה?

בתי המגורים התמוטטו מיד וקברו את כל מי ששהה בהם. הסוחרים בחנויות המפוארות שבקארדו (כינוי לרחוב ראשי בערי רומי העתיקה) נקברו חיים בעודם מנסים להציל את מעותיהם. גם מי שהתמזל מזלו להיות מחוץ לבית נחנק בענן האבק הכבד שכיסה את העיר כולה. רבים נמלטו אל המקדשים, בוטחים במשגב עמודיהם האדירים, אך גם אלה הכזיבו והוטלו שורות-שורות על הארץ. 

בית שאן חרבה ברעידת אדמה אדירה שפקדה את הארץ בשנת 749 לספירה. עדויות כתובות ממקורות שונים, הנתמכות בממצאים ארכיאולוגיים, מספרות על הרס רב ואלפי הרוגים, לא רק בבית שאן אלא גם בטבריה ובכפר נחום, באזור יריחו ובירושלים. 

בגן לאומי בית שאן שומרו מבנים שנפלו ברעידת אדמה שהחריבה את העיר העתיקה כעדות לאירוע
צילום: דורון ניסים
עמודים וכותרות שנפלו ברעידת אדמה שהחריבה את העיר העתיקה בית שאן שומרו במקום הנפילה כעדות לאירוע
צילום: דורון ניסים

ישראל מצויה במקום רגיש. בקע ים המלח נמצא בנקודת המפגש של שני לוחות טקטוניים – הלוח הערבי והלוח האפריקני. הלוחות נעים כל העת במהירות נמוכה ותנועתם גורמת לכיפוף הסלעים שמעליהם. כאשר הסלעים אינם עומדים בלחץ הם נסדקים ונשברים. גושי הסלע שמשני צדי השברים מתיישרים בפתאומיות, דבר שגורם לזעזוע של הקרקע שמתפשט לכל הכיוונים. זוהי רעידת אדמה. מכיוון שכך, האזורים הקרובים לבקע מועדים לרעידות אדמה ואלה אכן התרגשו על הארץ פעמים רבות. 

נערכים לכל תרחיש

אי אפשר לחזות רעידות אדמה או לשער מראש את עוצמתן ומובן שאי אפשר למנוע אותן. אפשר וצריך להיערך לקראתן, לחזק מבנים ולבנות מערך חירום שיציל נפגעים וישקם ביעילות תשתיות שנפגעו, וגם להיערך ל"יום שאחרי" לשיקום ולשימור של הערכים התרבותיים באתרי המורשת בישראל.

באיטליה, ארץ עתירת אתרי מורשת ולמודת רעידות אדמה, יזמו את פרויקט פרומידה (Promedhe - Protecion of Mediterannean Heritage), ששם לו למטרה להגן על אתרי המורשת הבנויה ועל אוצרות התרבות בארצות הים התיכון מפני נזקים של אסונות טבע. אזור הים התיכון עשיר מאוד באתרי מורשת ותרבות, וחשיבותם רבה לזהות החברתית של תושביהם ואף כמקור הכנסה תיירותי. בפרויקט שותפות גם קפריסין, ירדן, ישראל והרשות הפלסטינית. הפרויקט זוכה למימון של האו"ם. 

הפרויקט הבינלאומי הוליד את פרומידה ישראל, כתוצאה משיתוף פעולה בין רח"ל (רשות חירום לאומית) ובין ההגנה האזרחית האיטלקית (Civil Protection Department). שותפים בו איגוד המוזיאונים, משרד החינוך, המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל, רשות העתיקות ורשות הטבע והגנים, וגם גופי הביטחון וההצלה: משטרת ישראל, כבאות והצלה ופיקוד העורף. פרומידה יצא לדרך בראשית 2016 ולרשות הטבע והגנים יש חלק רב בו. "באחריותנו נמצאים אתרי מורשת שחשובים לא רק לישראל אלא לאנושות כולה", אומרת אורית בורטניק, הממונה על שימור ומורשת במחוז הדרום של רשות הטבע והגנים. "אנו אחראים לשימור האתרים, לחזותם, לקליטת הקהל ולדאגה לבטיחות המבקרים. אנחנו נידרש לטפל באתרים האלה ולשקם אותם, לשמר את הערכים התרבותיים ומשמעותם עד כמה שניתן אם יינזקו מרעידת אדמה חזקה ולהחזיר אותם למצב שבו יוכלו לקלוט את קהל המבקרים". 

נציגי הארגונים עברו השתלמויות בקפריסין ובאיטליה בתחומי הגנה אזרחית והצלה של אתרים ונכסי מורשת (כגון מטבעות עתיקים, כלי חרס, ציורי קיר ופסיפסים). הצוותים התמודדו עם רעש אדמה מבוים ותרגלו נהלים של איתור נכסי תרבות, חילוצם ופינויים ושיטות של אריזה ורישום בנוהל סדור על מנת שנוכל בעתיד לשייך אותם לאתריהם ולמיקומם טרם רעשה האדמה. 

נערכים בגנים הלאומיים

בשנת 2012 ביצעה רשות העתיקות "סקר סיכונים" לרעידות אדמה בנכסי מורשת התרבות ובאתרים ארכיאולוגיים בגנים הלאומיים. ההחלטה הייתה לבדוק כל אתר שהשתמרו בו קירות בגובה ארבעה מטרים לפחות – ויש מאות פריטים ארכיאולוגיים בכל אתר שכזה. בסופם נקבעו דרגת הסיכון ודחיפות הטיפול בכל אתר, בין היתר בהתבסס על הרגישות הסיסמית של המקום שהאתר נמצא בו.

בעקבות הסקר זוכים אתרים רבים לטיפול שימור שכולל ייצוב אבנים ומילוי אבנים במישקים (המרווחים שבין אבני הבניין). עבודות השימור והתחזוקה נעשות כל העת בכל רחבי הארץ. עבודה חשובה נעשית גם בכתיבת מדריך להיערכות לקראת רעידות אדמה ואסונות טבע. 

בחודש אפריל 2018 נערך בבית גוברין תרגיל ארצי לאיתור, לפינוי ולהצלה של נכסי מורשת. בתרגיל השתתפו כוחות משטרה ופיקוד העורף, מכבי אש ומגן דוד אדום, נציגי מוזיאונים, רשות העתיקות, המועצה לשימור אתרים, רשות הטבע והגנים ונציגים מפרויקט פרומידה באיטליה. 

החלק המעשי בתרגיל הציג תרחיש שהציב את המשתתפים 24 שעות לאחר רעידת אדמה ולפני רעידות משנה צפויות. המשתתפים תרגלו חילוץ של ממצאים אמיתיים שנמצאו בחפירות בית גוברין ממבנה שחלק ממנו התערער, רישום מדויק ואריזה לקראת שיגור למקום מבטחים. 

הארץ לעולם עומדת?

רעידות אדמה קטנות ובלתי מורגשות מתרחשות כל העת בישראל, והן משחררות במנות קטנות אנרגיה שעשויה הייתה להתפרץ במכה קשה אחת, כפי שקרה ברעידת האדמה בבית שאן שהמיתה חורבן על היישוב. זו רק אחת מבין כמה רעידות אדמה שתועדו בעבר באזורנו.

הנביא זכריה מזכיר רעש גדול שהתחולל בימיו של המלך עוזיהו (זכריה יד, ה), ועל הנביא עמוס, שפעל בימיו של אותו מלך, מסופר שהתנבא "שנתיים לפני הרעש" (עמוס א, א). יוסף בן מתתיהו מספר על רעידת אדמה קשה שפקדה את הארץ בשנת 31 לפנה"ס וגבתה כ-30 אלף קורבנות: "והיה רעש בארץ היהודים שכמוהו לא נראה מעולם [...] גם כשלוש ריבואות אנשים נהרגו תחת מפולת הבתים ואילו הצבא, שחנה תחת כיפת הרקיע, לא ניזק כלל באסון" ("קדמוניות היהודים", ט"ו, 121). 

במבנים רבים ביישובי הנבטים בנגב, כגון שבטה, ניצנה ורוחייבה, אפשר להבחין בקירות תמך המקיפים את הקירות החיצוניים, כנראה משום שאלה נחלשו ברעידות אדמה. היישובים האלה שגשגו בתקופה הביזנטית וננטשו במאה השמינית לספירה, לאחר הכיבוש הערבי. יש הסבורים שהסיבה העיקרית לנטישה אינה השינוי השלטוני, אלא רעידות אדמה שפגעו ביישובים ובמערכות ההשקיה שלהם. 

שבר בקשת במבצר נמרוד בעקבות רעידת אדמה
צילום: יעקב שקולניק

רעידות אדמה חזקות פגעו בארץ גם בתקופות מאוחרות יותר. במבצר נמרוד ניכרים נזקים של רעידת אדמה שהתרחשה בשנת 1267. בצפת נהרגו ב-1 בינואר 1837 יותר מ-4,000 בני אדם ובשנת 1927 נגרמו נזקים כבדים בשכם, ברמלה, בלוד ובעיר העתיקה ירושלים. 

 
© כל הזכויות שמורות רשות הטבע והגנים