את הנמלה הזאת לא תרצו לפגוש

בשנים האחרונות התפשטה במהירות בארץ נמלת האש הקטנה, שגורמת לנזקים כלכליים, מזיקה למערכות אקולוגיות ועקיצתה גורמת לכאבים עזים ופוגעת באיכות החיים. רשות הטבע והגנים מקדמת עם החברה להגנת הטבע הצעת חוק שתסייע במיגור מינים פולשים ותמנע הגעה של פולשים חדשים לארץ

יהלי כץ
|
יוני 2018
|
שלח כתבה
נמלת האש הקטנה צילום: חרקים - עולם קטן בגדול

"פתאום, ללא התרעה, מופיעים כאבים עזים וחדים על העור. רק בבחינה מדוקדקת ניתן להבחין על העור הנגוע בנמלים הזעירות שעקיצתן כה מכאיבה" – כך מתארים אנשים שנעקצו בשנים האחרונות בישראל על ידי נמלת האש הקטנה את הכאב הרב הנגרם מעקיצתה. פגיעתה חמורה אף יותר במקרים קשים של אלרגיה, שבהם היא אף עשויה לגרום למוות. לדבריו של ד"ר יהושע שקדי, המדען הראשי ברשות הטבע והגנים, "בישראל טרם קרה שמישהו מת מהעקיצה, אך אנשים שנעקצו סבלו מכאבים קשים. נוסף לכך, הנמלה עשויה לפגוע בחיות מחמד ובמקרים חמורים אף לגרום להן לעיוורון".

 
קטן אבל כואב

בסוף שנת 2005 זוהתה לראשונה בישראל באזור עמק הירדן נוכחותן של נמלים זעירות אלו, שאורכן אינו עולה על מילימטר וחצי. מקורה של נמלת האש הקטנה באמריקה הדרומית, אך בעשורים האחרונים היא מתפשטת ברחבי העולם וכבר התבססה ב-85 מדינות. על כן, הוגדרה נמלת האש כמין פולש וכיום היא נחשבת לאחד ממאה המינים הפולשים המזיקים ביותר בעולם. מינים פולשים הם מיני בעלי חיים וצמחים אשר כתוצאה מפעולות בני אדם הצליחו להרחיב את גבול תפוצתם הטבעי ולפלוש למרחב גיאוגרפי חדש, אגב גרימת נזק למינים המקומיים.

כעשור חלף מאז התגלתה נמלת האש בישראל, ובזמן זה הספיקה להתפשט ברחבי בארץ. כיום הנמלה נמצאת בעמק הירדן, שבו התגלתה לראשונה, וגם במרכז הארץ ובצפונה. לאחרונה התגלו מוקדים גם בחבל ים המלח. נוכחות נמלת האש הקטנה תועדה ביותר מ-285 אתרים בארץ. נמלת האש מעדיפה להימצא במקומות מושקים, כמו מדשאות או עציצים בגינות הבתים. היא הצליחה להתפשט בארץ באמצעות העברה של עץ ואדמה ממקום למקום, ובעיקר ממשתלות. מספיק שאדם יקנה עציץ ממשתלה הנגועה בנמלים אלו ויביא אותו ליישוב שבו הוא מתגורר כדי שייווצר מוקד חדש של הנמלים. מכאן שללא טיפול יעיל, סביר כי האוכלוסייה תמשיך להתפשט ולהתבסס באזורים נוספים. 

אורכן של נמלות האש מילימטר וחצי בלבד
צילום: רועי פדרמן
חוק וסדר

"עצירת התפשטותה של נמלת האש הקטנה בארץ תלויה בחקיקה מתאימה", מסביר ד"ר שקדי. בשנה האחרונה כתבו אנשי מקצוע ברשות הטבע והגנים עם עמיתים מהחברה להגנת הטבע הצעת חוק שמטרתה למנוע את הגעתם לארץ של מינים פולשים נוספים ולטפל במינים שכבר הצליחו לפלוש. "כיום אין בארץ חוק נגד מינים פולשים ולכן מותר לייבא מוצרים גם אם הם נשאים של מינים פולשים", מסביר ד"ר שקדי. "על כן, הצעת החוק מתמקדת בראש ובראשונה בצורך לייצר רשימת מינים אסורים לייבוא, בהם נמלת האש הקטנה. לשם כך יש צורך לקדם ועדה מקצועית שתכלול נציגים ממשרדי הממשלה, כגון משרד החקלאות והמשרד להגנת הסביבה, מארגוני סביבה, מהאקדמיה, מהשירותים הווטרינרים, מהשירותים להגנת הצומח ועוד. ועדה זו צריכה ללוות את הגורם המבצע ולהעריך מגמות סיכון פלישה של מינים חדשים. לשם טיפול במינים פולשים יש צורך גם בהשקעת משאבים משמעותיים, אך אלו זניחים ביחס לנזקים הכלכליים הצפויים כתוצאה מהיעדר טיפול מתאים".

"כיום אין לנו גם סמכות לטפל ולפקח", ממשיך ד"ר שקדי. "חשוב מאוד שיהיה פיקוח בנמלי התעופה והים ובמעברים, כך שמינים שמופיעים ברשימה לא יוכלו להיכנס לארץ. מעבר לאיסור כניסה של מינים פולשים, יש לטפל במינים שכבר הצליחו לפלוש. למשל, אין חוק שמאפשר לנו לסגור משתלות שנגועות בנמלת האש הקטנה ולכן הנמלה מצליחה להתפשט". כך נכון גם ביחס לצמח האזולה, שנחשב למין פולש וברשות פועלים למנוע את הפלישה שלו, אך בכל זאת נמכר במשתלות לגופים ולאנשים פרטיים. הצעת החוק טרם זכתה לתמיכה של משרדי הממשלה ולכן הרשות מנסה לקדמה כהצעת חוק פרטית. 

"כצעד משלים לחקיקה", מסביר ד"ר עופר שטייניץ, מנהל אגף מידע מדעי ברשות הטבע והגנים, "יש צורך בהשקעה בחינוך, בהסברה ובמעורבות ציבורית. קמפיין קטיף פרחי הבר הוא דוגמה טובה למעורבות ציבורית שהצליחה. יש להטמיע שיקולי בטיחות אקולוגית למניעת הפצה של מינים פולשים בקרב אנשי מקצוע רלוונטיים ובקרב הציבור הרחב". 

לשמוע את הפולש

החיפושית חדקונית הדקל האדומה היא מין פולש נוסף שהגיע אלינו. לישראל חדרה החדקונית לאחר יבוא של חוטרי תמרים מדרום-מזרח אסיה שהיו נגועים בה. היא פוגעת בעצים ממשפחת הדקליים ועשויה לגרום לחיסול של מטעים שלמים של עצי תמר. זחלי החיפושיות נוברים בליבת העץ וגורמים לנבילת העלים ולנפילת הצמרת. החדקונית התגלתה בישראל לראשונה בצפון ים המלח וכיום נמצאת בבקעת הירדן, בדרום הערבה, במישור החוף הצפוני ועוד. 

החיפושית חדקונית הדקל
צילום: עוז ריטנר
מה ניתן לעשות?

מסתבר כי אפשר לשמוע את זחלי החדקונית בעת נבירתם בעץ. שימוש במכשירי האזנה יכול לסייע בזיהוי מוקדם של חיפושיות בעצים ובהדברתן עוד בשלבים הראשונים של הפגיעה מצד הזחלים. אמצעי נוסף לזיהוי מוקדם הוא שימוש בכלבים שאומנו לזהות את ריח הזחלים או את ריח הריקבון של הגזע. החיפושיות מעדיפות להטיל את ביציהן על גזם עלים ישנים או מתים. על כן, גיזום של ענפי העץ המתים מהווה אמצעי מניעה יעיל. 

© כל הזכויות שמורות רשות הטבע והגנים