מים חיים בנחל תנינים

ההתיישבות הנרחבת לאורך מישור החוף גרמה לניצול מתמשך של מימי נחלי החוף, שגזר עליהם כליה. ואולם, בנחל תנינים זורמים עדיין מים רבים אל הים, ושרידי מפעלי מים מרשימים מספרים למטיילים על דרכי ניצול מימיו בעבר. מוזמנים לטיול חורפי בשמורת טבע נחל תנינים העשירה באוצרות טבע ובהיסטוריה

יעקב שקולניק
|
פברואר 2018
|
שלח כתבה
מסלול הטיול בשמורת טבע נחל תנינים
צילום: יניב כהן

נחל תנינים הוא יצירה משותפת של אדם וטבע. הטבע העניק למקום שפע של מים צלולים הזורמים בנחל מאז ימי בראשית, ואילו האדם לדורותיו הותיר בנחל שרידים מדהימים של טחנות קמח ושל טכנולוגיות קדומות ומתוחכמות לאגירת מים ולהולכתם. למרבה השמחה, נחל תנינים הוא תופעה יוצאת דופן. מימיהם של רוב נחלי החוף נשאבו ונוצלו כמעט עד תום. אחדים מהם, כגון הקישון, השורק וחלקים ניכרים מערוץ הירקון, אף הפכו לביבי שופכין וכיום מושקע עמל רב בשיפור מצבם. נחל תנינים ניצל מהגורל המר הזה רק בזכות מליחותם היחסית של מימיו, שהפכו אותם לבלתי ראויים לשימוש ביתי ולרוב הגידולים החקלאיים.

ואולם, גם נחל בר־מזל כנחל תנינים אינו חסין מפגעים מעשי ידי האדם. קיבוץ מעגן מיכאל מנצל כרבע ממימיו להשקיית גידולים חקלאיים ולמילוי בריכות הדגים. נוסף לכך, הטיפול בשפכי היישובים טרם הוסדר כראוי והדבר פוגע לעתים בחלק מערוצו התחתי של הנחל, קרוב לשפכו. לא מזמן, ב־ 18 בנובמבר 2017 , בעת ביצוע עבודות תשתית במערכת הביוב של ג’סר א-זרקא, גלשו שפכים לנחל. עד היום לא הוסדרה העברת מי הביוב של הכפר אל אחת ממערכות הביוב המסודרות של יישובי הסביבה, ואירועים של שפיכת ביוב אל מי הנחל מתרחשים מעת לעת ומזהמים את מימיו תוך פגיעה בחי והצומח.

מים בששון

נחל תנינים מנקז את המורדות המערביים של רמת מנשה, יורד לבקעת כַּבָּארָה שבחוף הכרמל וחוצה את רכס הכורכר שבמערב הבקעה. מעט ממערב לרכס הכורכר מצטרף אליו נחל עדה, ובעידודו ממשיך נחל תנינים את דרכו לים התיכון. מאדמת בקעת כבארה מגיחות כ־ 3,000 נביעות. מימיהן יצרו בעבר ביצה גדולה, שהשתרעה על פני כ־ 6,000 דונם.

בעת גשמי הזעף שירדו בחורף 1992-1991, גאו מימיו של נחל תנינים ויצרו בסביבות קיבוץ מעגן מיכאל אגם ענק, שהציף שטחים חקלאיים נרחבים וגרם נזקים עצומים. במהלך עבודות הניקוז התגלה קיר אבן ענק. עד מהרה התברר שזהו סכר אדיר מהתקופה הרומית, שחסם את זרימת מי נחל תנינים וסייע להיווצרות הביצות במשך מאות שנים. סכר נוסף, כשני קילומטרים צפונה מכאן, חסם את בקעת כבארה מצפון. חפירות ארכיאולוגיות גילו שהסכר הרומי חסם את הפרצות שפרצו נחל תנינים ונחל עדה ברכס הכורכר. 

 
הסכר הרומי והמגופים המשוחזרים המזרימים את מי האגם המלאכותי במורד התעלות
צילום: יעקב שקולניק

הקיר הענק מרשים מאין כמוהו. אורכו כ־ 194 מטר ורוחבו בין ארבעה לעשרה מטרים. הארכיאולוגים סבורים שהסכרים נבנו לא מאוחר מראשית המאה הרביעית לספירה. מאחורי הסכר נקוו המים לאגם גדול. הסכר הגביה את מפלס המים כך שאפשר היה להוליכם באמה לקיסריה. קיסריה כבר קיבלה מים משתי אמות שהובילו לעיר את מי מעיינות שוני ומעיינות אביאל, אך נראה כי לעיר לא היה בכך די. ’’בסכר הותקנו דלתות עץ שאפשרו לווסת את מפלס המים באגם. מכאן יצאה אמת המים שהזרימה את מי האגם לקיסריה.

הסכר והמים שמאחוריו נוצלו בתקופות מאוחרות יותר כמקור כוח להפעלת טחנות קמח. הטחנה בתקופה הביזנטית פעלה באמצעות גלגל כנפיים אנכי, מתקן שאינו ידוע ממקום אחר בישראל. יחידת טחינה נוספת, מהתקופה העות’מאנית, שוחזרה בתוך מבנה הטחנה. 

לאחרונה נחשפו במקום שרידיהן של לפחות שתי טחנות קמח נוספות, בעקבות שריפה שפרצה באוקטובר 2017. 

 
גלגל עץ משוחזר בטחנת קמח עתיקה
צילום: דותן רותם

שריד מעניין אחר, מעט ממערב לסכר הרומי, נותר ממפעל צינורות חרס שבנה המהנדס דוב קובלנוב, הקשור לניקוז אדמות ביצת כבארה, שנרכשו בשנות ה־ 20 של המאה ה־ 20 בידי חברות ההתיישבות י"א ופיק"א. ניסיון ראשון לעשות זאת, בניהולו של המהנדס הצרפתי קָרוֹן, נכשל. בשנת 1926, עם סיום העבודות, התברר שמפלס המים בביצות אמנם ירד, אך הביצות לא יבשו. קובלנוב הציע תכנית ניקוז נועזת - העמקת ערוץ נחל תנינים ונחל עדה (בעבודת ידיים!), תפיסת הנביעות בצינורות חרס והזרמת המים בתעלות אל הנחל. זה היה מבצע אדיר. האורך הכולל של צינורות החרס עמד על 50 קילומטר. החרס המקומי לא התאים לייצור צינורות ומפעל הצינורות המקומי ננטש, אך קובלנוב לא התייאש, ייבא צינורות מצרפת והשלים את המלאכה. צינורות החרס עודם טמונים באדמת כבארה ועושים את מלאכתם.

אמת מים חצובה בנחל תנינים
צילום: יניב כהן
טבעם של מים

מי נחל תנינים אינם ראויים לשתייה, אך טובים מאוד לפרנס שפע של צמחים ובעלי חיים. תנינים כבר אין פה. על קיומם בעבר בנחל מעידים מקורות קדומים ושמו היווני של היישוב בתל שליד שפך הנחל (קרוקודילופוליס - עיר התנינים). ייתכן שהתנינים הובאו לכאן בתקופה הרומית מהנילוס כדי לקחת חלק במופעי ראווה בקיסריה. המים הצלולים זורמים כאן בשפע כל השנה ומקיימים מגוון גדול של בעלי חיים, בהם צב רך וצב ביצה, סרטן הנחלים ומיני דו־חיים.

סקר שנערך בנחל מצא שבמימיו מתקיימים 14 מינים של דגים ובהם המין האנדמי לבנון הירקון. דג בולט הרבה יותר הוא השפמנון - טורף גדול בעל זיפים דמויי שפם. במקום גם מגוון רב של עופות ושל פרפרים שבהם ניתן לצפות בעת הביקור.

 
שלדג גמדי
צילום: דיוויד רזק
סיור בשמורה

בשמורה קיימים מסלולי טיול קלים ונוחים. שביל נגיש מאפשר לאנשים עם מוגבלויות להגיע לסכר ולצפות בטחנות הכוח. בכניסה לשמורה אפשר לצפות בסרטון בן עשר דקות על השמורה ואתריה. במים הצלולים של נחל תנינים ניתן להבחין בנהרונית צפה, שעליה צפים על פני המים, ובקרנן טבוע, שגופו כולו טובל במים.

המסלול לאורך גדות הנחל עובר לצד צמחי אשל מרובע, היוצרים יער גדות נחלים. מלווים אותם פטל קדוש, קנה סוכר גבוה, שנית גדולה, קנה מצוי, סוף מצוי וטיון דביק. בהמשך, ברכסי הכורכר, הצמחייה שונה לחלוטין. שיחי לענה חד־זרעית ורותם המדבר, המאפיינים רכסי כורכר לאורך החוף, נמצאים גם כאן, עם אשחר ארץ ישראלי וקורנית מקורקפת. בחודשי החורף בולט במיוחד העושר במיני גיאופיטים ובהם נרקיס סתווי, עירית גדולה, כלנית מצויה, כדן קטן פרחים ובן חצב סתווני.

 
נרקיס סתווי הגדל על רכסי הכורכר של צפון מישור החוף
צילום: יעקב שקולניק
מקומי בטבע

מרכז חינוך והסברה כרמל של רשות הטבע והגנים מפעיל מאז 2015 תכנית לחיזוק הקשר בין שמורת טבע נחל תנינים לתושבי הכפר הסמוך ג’סר א-זרקא. התכנית מכשירה מתנדבים מקרב תושבי הכפר, בעיקר בני נוער הלומדים בכיתות ט’-י’. בני הנוער לומדים על השמורה ומסייעים בטיפול בצמחים פולשים, בתחזוקת שבילים ובהפעלת עמדות הסברה והדרכה. בשנת פעילותם השנייה מתמקדים בני הנוער בהדרכת חניכי גנים ובתי ספר מהכפר ועורכים ימי פעילות לקהילה כגון יום המעשים הטובים וצעדת ג’סר א-זרקא. הפעילות משתלבת בתכנית לפיתוח כפר הדייגים.

© כל הזכויות שמורות רשות הטבע והגנים