התחזית: בעוד עשור לא יהיו צבאים בחולות ניצנים

אוכלוסיית הצבי הארץ-ישראלי בשמורת טבע חולות ניצנים הולכת וקטנה. מחקר רב-שנתי שעורכת רשות הטבע והגנים מעריך בעזרת מודל כמה זמן ייוותר לאוכלוסייה זו בטרם תיעלם כליל אם המאמצים לשמור עליה לא יצלחו

יהלי כץ
|
נובמבר 2017
|
שלח כתבה
צבי ארץ-ישראלי בשמורת טבע חולות ניצנים
צילום: אורי פרו

חולות ניצנים הם שמורת החולות הגדולה ביותר לאורך רצועת מישור החוף, והם מהווים שריד אחרון לשטחי החולות והדיונות שכיסו בעבר את הרצועה. השמורה מהווה אזור מקלט למגוון בעלי חיים שהגדול שבהם הוא הצבי הארץ-ישראלי.

רשות הטבע והגנים פועלת זה כמה עשורים לשמור על אוכלוסיית הצבאים בשמורה. ד"ר יריב מליחי, אקולוג מחוז מרכז של הרשות, מספר שכדי להגן על הצבאים ולהעריך את מצב האוכלוסייה שלהם, מבצעת הרשות ב-22 השנים האחרונות ספירה שנתית של הפרטים החיים בשמורה. בהתבסס על ספירות אלו, נמצא שגודל אוכלוסיית הצבאים בשמורה עומד על 150-110 פרטים. 

 
צבאים ארץ ישראלים
צילום: אורי פרו

כדי ללמוד אם שיעור האוכלוסייה נמצא במגמת עלייה או ירידה, נערכה בעונות הקיץ ספירה נוספת ובה נבדק היחס בין מספר העופרים למספר הנקבות, המעריך את מספר ההמלטות בשנה ומאפשר לחשב באמצעותו את התחזית לגודלה העתידי של האוכלוסייה. יחס זה נמצא קטן מאוד, ומשמעותו שמדי שנה רוב העופרים שמומלטים בשמורה אינם שורדים.

כמאה צבאים חיים בשמורת טבע חולות ניצנים אך אוכלוסייתם נמצאת בירידה מתמדת
צילום: אורי פרו
אוכלוסייה במגמת ירידה

מדוע שיעור אוכלוסיית הצבאים בשמורה נמצא במגמת ירידה? ד"ר מליחי מסביר כי לצד גורמים טבעיים המשפיעים על גודל האוכלוסייה, בהם תמותה טבעית, מחלות וטריפה על ידי טורפים טבעיים כמו תנים ושועלים, הצבאים חשופים למגוון איומים לא טבעיים, בהם אובדן וקיטוע של שטח המחיה הטבעי, ציד לא חוקי על ידי ציידים וטריפה על ידי כלבים משוטטים אשר חדרו לשטח.

כדי לכמת את ההשפעה היחסית של כל אחד מהגורמים הנ"ל על אוכלוסיית הצבאים וכן להעריך את שרידותה בעתיד ולספק כלים לניהול פעולות ממשק, נבנה ברשות מודל מתמטי דטרמיניסטי המתבסס על הנתונים הרב שנתיים שנאספו במהלך השנים. למודל הוכנסו נתונים של גודל התחלתי של האוכלוסייה, של גיל הרבייה בנקבות ובזכרים, של מספר צאצאים בשגר, של גודל השטח (כושר נשיאת השטח – כמות העשבוניים החד-שנתיים שמהם ניזונים הצבאים) ועוד. נוסף לכך, הוכנסו למודל תהליכים סטוכסטיים אקראיים, כגון ציד, טריפה ורכיבת אופנוענים בשטח. "בשלב הראשון הערכנו את מספר הפרטים שאמורים להיות כיום בשמורה כתלות בכושר הנשיאה של השטח, הנמדדת לפי כמות מיני העשבוניים החד-שנתיים בשמורה ונתונים פיזיולוגיים של האוכלוסייה", מסביר ד"ר מליחי. בהתבסס על נתונים אלו, תחזית המודל למספר הפרטים בשמורה עומדת על 250 פרטים, אך בפועל גודל האוכלוסייה קטן בהרבה ועומד על כ-120 פרטים. 

מהם הגורמים לגודל אוכלוסייה קטן מהצפוי? הסבר אפשרי אחד הנו ציד לא חוקי המתקיים בשמורה. כאשר הוכנס למודל נתון של ציד של 30 פרטים בוגרים בשנה, נמצא כי האוכלוסייה אכן יורדת לכ-120 פרטים. נוסף לכך, עופרי הצבאים חשופים גם לטריפה על ידי כלבים משוטטים. 

תצפיות של פקחי הרשות שעקבו בשנים 2015-2009 אחר הכלבים המשוטטים בשמורה מראות שמספר הכלבים המשוטטים בשמורה עלה. מתצפיות בודדות ואקראיות עלינו לעשרות תצפיות על עשרות כלבים. עלייה זו מדגישה את הצורך בניהול ממשק לטיפול באוכלוסיית הכלבים המשוטטים בשמורה.

שילוב איומים אלו מגלה כי אם כל שנה ציידים יצודו באופן לא חוקי 30 פרטים בוגרים וכלבים משוטטים יטרפו עשרה עופרים, בעוד עשור מהיום ייתכן שלא יהיו עוד צבאים בשמורת טבע חולות ניצנים.  
להציל את הצבי

האם ניתן להיעזר במודל ככלי ממשק על מנת להגן על האוכלוסייה? "בעזרת המודל גילינו כי אם נמנע מדי שנה ציד לא חוקי של 16 צבאים בוגרים וטריפה של 15 עופרים על ידי כלבים משוטטים, האוכלוסייה תתאזן ותישאר על כ-150 פרטים כל שנה", מסביר ד"ר מליחי. חשוב לזכור שגם מודל זה אינו חף מטעויות, ושאיכות המודל נמדדת על סמך איכות הנתונים שנאספו. לדבריו של ד"ר מליחי הנתונים שהוכנסו למודל מבוססים על מידע מהימן, המבוסס על תצפיות במשך שני עשורים ועל עבודות מחקר. על כן, המודל מציג תמונת מצב מהימנה המהווה נורת אזהרה באשר למצבה של אוכלוסיית הצבאים בשמורה.

כיצד תצומצם המשך הפגיעה בצבאים בשמורה ויאוזן גודלה של אוכלוסייתם? פקחי הרשות ממשיכים כל העת לפקח אחר ציד לא חוקי בתוך השמורה ולנהל את אוכלוסיית הטורפים הטבעית שהיקפה גדל מאוד. כניסת רכבי ארבע על ארבע – המפריעים לצבאים – לשטח השמורה נאסרה. כמו כן, קיים צורך בהרחקת אוכלוסיית הכלבים המשוטטים בשמורה ובקידום פעולות הסברה וחינוך למען שמירה על אוכלוסיית הצבאים. 

 
© כל הזכויות שמורות רשות הטבע והגנים