אנרגיה ללא מעוף

מדינת ישראל מקדמת שימוש באנרגיה שמקורה ברוח במטרה להפחית פליטות מזהמים. ואולם, לאור הפגיעה הקשה של טורבינות הרוח בבעלי הכנף, מובילה רשות הטבע והגנים עם גופים נוספים תהליך תכנוני, שמבוסס על איסוף נתונים מדעיים ויקבע מיקומים מועדפים לחוות הטורבינות לשם מזעור הפגיעה בעולם החי 

ד"ר נעם לידר
|
נובמבר 2017
|
שלח כתבה
חסידה לבנה בין להבי טורבינה ברכס בשנית בגולן. רבבות עופות ועטלפים ברחבי העולם מתנגשים בלהבים בזמן הפעלת טורבינות הרוח
צילום: עידו שקד

בשנים האחרונות מדינת ישראל פועלת רבות לקידום השימוש באנרגיות מתחדשות ולהפחתת פליטות מזהמים לאוויר, כפי שקורה במדינות מערביות רבות. לשם מימוש בפועל של השימוש באנרגיות מתחדשות, קבעה הממשלה יעד לשנת 2020, ובו עשרה אחוזים ממערך ייצור האנרגיה של מדינת ישראל יסופקו ממקורות אנרגיה מתחדשים להפקת חשמל, בהם אנרגיה פוטו-וולטאית, אנרגיה תרמו-סולארית, אנרגיית רוח ואנרגיית ביו-גז. 

אנרגיית רוח

האתרים המועדפים להתקנת מתקנים לייצור אנרגיה מרוח נקבעים בעיקר משיקולים מטאורולוגיים, והם לרוב גם משמשים כמסדרונות תנועה אווירית חשובים עבור בעלי כנף מקומיים ונודדים. על כן, למתקנים המייצרים אנרגיה מרוח השפעה ישירה ועקיפה על עופות ועל עטלפים. הניסיון שנצבר בעולם מצביע על כך שמיזמים לאנרגיית רוח משחקים תפקיד משמעותי, ישיר או עקיף, בתמותה של עופות ועטלפים. זאת בשל התנגשות העופות והעטלפים בלהבים בזמן הפעלת טורבינות הרוח, שינויים פיזיים בבית הגידול הקשורים בהקמת התשתית והתשתיות המלוות (התחשמלות והתנגשות בקווי ההולכה של החשמל) וכן שינויים ביכולת תנועתם של בעלי כנף במרחב כתוצאה מקיטוע בית הגידול. סכנת הכחדה מאיימת על עופות דורסים ועטלפים עקב פעילות האדם: ציד, הרעלות, אובדן בית הגידול הטבעי, קיטועו והפרעות כרוניות המתקיימות בו כמו רעש וזיהום אור. לכן עולה החשש שלמרות תרומתן הסביבתית החיובית, אנרגיות מתחדשות יהוו גורם משמעותי בדחיפת מינים אלו לסף הכחדה ואף להכחדה מהטבע בישראל.

שקנאי שנפגע מחוות טורבינות בבולגריה צילום: BSPB

לראיה, מאז החלו לפעול לאחרונה שתי חוות רוח באזור הגלבוע וברמות סירין (במזרחו של הגליל התחתון), ממצאים ראשוניים מניטור קבוע הנערך בהן מעידים שהטורבינות פוגעות בבעלי כנף רבים, וקיים חשש שהפגיעה עלולה להיות משמעותית בטווח הארוך. בסריקות מתחת לטורבינות נמצאו שרידיהם של עטלפי חרקים נדירים, כמו פרסף גדול, אשמן גדול ויזנוב גדול, ושל עופות ממינים שונים, בהם בז מצוי, דיה שחורה וחסידה לבנה – כולם ערכי טבע המוגנים בחוק, שנהרגו בפגיעה ישירה מהטורבינות. 

עפרוני מצויץ שנפגע מטורבינה צילום: מרים פרוינד
העטלף יזנוב גדול שנפגע מטורבינה צילום: מרים פרוינד

כדי למזער את הפגיעה הסביבתית, מעורבת רשות הטבע והגנים בתכנון הסביבתי הארצי של מיזמים אלו ופועלת להבטיח שמיזמים של אנרגיה מתחדשת בכלל ושל אנרגיית רוח בפרט לא יוקמו במקומות שבהם תהיה להם השפעה ניכרת שלילית על הסביבה, לרבות על חיות הבר. הרשות פועלת עם המשרד להגנת הסביבה לצמצום הקונפליקטים ולקידום מדיניות בת קיימא. על מנת להבטיח תהליך תכנוני-סביבתי מתאים, נעשית עבודה מתואמת של הרשות עם מינהל התכנון, משלב הגדרת תוכנית המתאר הארצית לאנרגיית רוח ויצירת הכלים לבחינה ושיפוט תוכניות ועד להגדרת התנאים לאישור ולהפעלה. 

לאחרונה הסתיימה העבודה המקיפה של המשרד להגנת הסביבה, רשות הטבע והגנים, החברה להגנת הטבע ונציגי יזמים, שמטרתה לייצר כלים מבוססי מדע לתכנון מיקומם של מיזמים של אנרגיית רוח ולמזער פגיעה בבעלי כנף. בעזרתה ניתן יהיה לבחון את מידת ההשפעה הצפויה על הסביבה ועל עולם החי בפרט של חוות רוח מתוכננות על פי מיקומן בארץ. בעבודה נעשה שימוש במפות רגישות לפגיעה משמעותית בעופות ובעטלפים לצורכי תכנון. כמו כן, הוגדרו ערכי סף מקסימליים לפגיעה, נעשה שימוש בסקרים עם מודלים המנבאים סיכון לפגיעה והוגדרו תנאים למשטר הפעלה "חכם" שיאפשר השבתה עיתית של טורבינות רוח כדי למזער פגיעה בבעלי כנף.

מתודולוגיה זו נבנתה על בסיס התייעצות עם מומחים רבים מהאקדמיה בישראל ובעולם, במסגרת חברות ישראל באמנה הבינלאומית לשימור מינים נודדים, ולמידה מפרויקטים במדינות אחרות, כולל דוגמאות ראויות לציון במצרים וירדן. התהליך מבוסס על סקרי תפוצה של בעלי כנף שמכין היזם, המבטאים שקיפות ושיתוף פעולה מלאים בין כל בעלי העניין.

תוצרי העבודה המקיפה נבחנים על ידי מינהל התכנון ואנו מקווים שהן יאומצו כדי לייצר תהליך תכנוני ורגולטורי לקידום אנרגיה מתחדשת וירוקה בישראל.
 
הקמת חוות טורבינות הרוח בגולן מסכנת את הנשרים

היום מקודמים בישראל עשרות מיזמים לאנרגיית רוח (מרביתם בשלב התכנון), בעיקר בצפון ישראל אך גם בנגב ובערבה, הכוללים טורבינות רוח גדולות. אחד המיזמים לאנרגיית רוח המקודם לאחרונה הוא חוות רוח "רוח בראשית" המתוכננת למרגלות תל פארס שבגולן. בתוכנית יוקמו 42 טורבינות ענק.

האזור מהווה אתר שיחור מזון חשוב לרחמים ונשרים מהגולן, המקננים באזורים סמוכים, אך גם לנשרים המגיעים מהכרמל, מדרום הארץ ומהבלקן, כפי שנלמד ממעקב אחר תנועתם הרבה של נשרים ממושדרים מעל לשטח החווה המתוכננת. בשל חיוניותו להם מוגדר השטח על ידי הארגון הבינלאומי BirdLife International (ארגון הגג של ארגוני הצפרים בעולם והארגון המייעץ לאמנות הבינלאומיות לשימור הטבע ומשאבי הטבע) כבית גידול חשוב לציפורים. 

 
נשר בגולן
צילום: עידו שקד

חוות הרוח רוח בראשית עלולה לסכן את אוכלוסיית הנשרים והרחמים בגולן ולסכל את הפעולות שעושה רשות הטבע והגנים לאישוש אוכלוסיותיהם. בנוסף, צפויה החווה לפגוע במיני עופות אחרים, במינים שונים של עטלפים וביונקים. על כן, רשות הטבע והגנים מתנגדת להקמתה. בימים אלה מתקיימות שיחות בהובלת מדען הרשות אל מול היזמים בניסיון להגיע להסכמות למזעור הפגיעה בנשרים וברחמים.

© כל הזכויות שמורות רשות הטבע והגנים