שדות השדמיות

שיתוף פעולה בין חקלאים לבין גופי שמירת טבע, מאפשר לשדמיות אדומות הכנף הנמצאות בסכנת הכחדה להמשיך ולקנן בשדות בבטחה. דו-קיום בעמק החולה

טל ברטוב
|
אוקטובר 2017
|
שלח כתבה
צבעיה של השדמית אדומת הכנף בקדמת הראש מבליטים את יופיה
צילום: ליאור כסלו

בסוף חודש מרץ, כשהארץ ירוקה ורווית גשמי חורף, מגיעות אלינו השדמיות אדומות הכנף ממעון החורף שלהן באפריקה. לפני כמה עשורים הן שוטטו בלהקות גדולות, בחרו להן ברחבי הארץ שטחים פתוחים או שדות ריקים בתום גידולי החורף, והקימו קהילות קינון לתפארת. כמאה זוגות יכלו לקנן בשדה אחד במישור החוף, בעמק מעמקי הצפון או במישורי הגולן. אך שנים חלפו ומרבית שטחי המישור והאדמות הכבדות הפכו לשטחי חקלאות אינטנסיביים עם השקיה המאפשרת מחזור גידול גם בקיץ, המעובדים במיכון מתקדם ומרוססים תדיר בקוטלי חרקים. כתוצאה מכך, השדמיות, שהיו עד אז מין שכיח וללא סכנת קיום, נותרו ללא בית הגידול שלהן - שדות לא מעובדים ושטחי אחו פתוחים ולחים, מכוסי צמחיה נמוכה ודלילה, בסמיכות לגופי מים. מושבות הקינון התמעטו עד כדי הכרזה על השדמיות כמין בסכנת הכחדה בישראל. רק זוגות מעטים מאוד הצליחו לקנן בשנים האחרונות, בין להבי טרקטור חורש למטר של חומרי הדברה.

אולם לפני כשש שנים, חלה תפנית בחשיבה ובחיפוש הפתרון להיעלמות הציפור היפה הזו מנופינו. באותו יום נגלה לעיני חקלאים ואנשי טבע מחזה מחריד בשדות עמק החולה: עשרות אפרוחים צעירים מוטלים בגיבוב של אספסת. איך ניתן להגן על מי שבחר לבנות ביתו מתחת לגלגלי טרקטור?

 
השדמיות אדומות הכנף מבלות את רוב זמנן על הקרקע
צילום: ליאור כסלו
דו קיום נוסח עמק החולה

לאחר שניסיונות למשוך את השדמיות לקנן באזורים מוגנים לא צלחו הוחלט לשמור על השדות בהם הן בוחרות בכל שנה לקנן, כאזורי קינון ללא עיבוד חקלאי. מדי שנה בחודש אפריל משקיעות השדמיות מספר ימים באיתור השדה המתאים לקינון, ורק לאחר שבחרו הן מתחילות בפעילות של התמקמות, חיזור, הזדווגות ויצירת טריטוריות קינון קטנות. ברגע הקריטי הזה עם התמקמות המושבה מאתרים אנשי החברה להגנת הטבע את החקלאי ששדהו נבחר השנה על ידי השדמיות לקינון. רשות הטבע והגנים פונה לחקלאי ומסכמת איתו על תנאים לאי עיבוד השדה. ביחד עם משרד החקלאות מוקצב תקציב ייעודי התואם את אי עיבוד הקרקע באותה שנה ותשלום זה מועבר לחקלאי. השנה בחרו השדמיות לקנן באותו השדה בו קיננו בשנה שעברה ושיתוף הפעולה עם החקלאי נמשך זו השנה השניה. במקביל מושקעים משאבים רבים להעלאת המודעות והיכרות עם חיי השדמיות, בקרב החקלאים ותושבי העמק.

כיום החקלאים מזהים את השדמיות מיד עם הגעתן לשדות, ומדווחים עליהן לחוקרים ולאנשי רשות הטבע והגנים. התצפיות לאיתור אתרי הקינון הנבחרים נעשות בעזרת כל האנשים השוהים בשטח, וההצלחה גדלה בהתאם. כל שטח שמזוהה כאתר קינון נבחר, נכנס מיד לתהליך הקפאת עיבודים, שימור והגנה, תוך פיצוי החקלאי. גם בהגיע מועד העיבוד המאושר, לאחר פריחת האפרוחים, מצטרף לעבודת העיבוד אחד מהחוקרים כדי לוודא שלא ייפגעו אפרוחים שנותרו מאחור. 

תכנית הפעולה שנבנתה להגנת השדמיות, מתבררת כדרך הטובה ביותר לשימור המין בישראל. הגנה על מושבות השדמיות מתקיים גם מושבות קינון בדרום רמת הגולן ובעמק המעיינות, בו רוב עבודת השטח נעשית על ידי מתנדבים, בגיבוי של פקח רשות הטבע והגנים ונדב ישראלי ממרכז הצפרות של החברה להגנת הטבע. לעומת זוגות בודדים שקיננו בארץ בשנות ה- 90, השנה קיננו בה כ- 80 זוגות בשלוש המושבות – עמק החולה, עמק המעיינות ודרום רמת הגולן. בארץ כה צפופה, עם פיתוח כה מהיר, נראה שהדרך היחידה לשמור על מינים ובתי גידול בסכנה היא הקשבה ושיתוף פעולה הדוק בין חקלאים, יזמים ואנשי טבע. שיתוף פעולה המושתת על אמון, רצון טוב ופיצוי כספי ריאלי.
 
שדמית אדומת כנף במעוף
צילום: ליאור כסלו
נא להכיר: שדמית אדומת כנף

השדמית אדומת הכנף (Glareola pratincola) היא מין בסדרת החופמאים, סדרה הכוללת מינים רבים של עופות שחיים בעיקר בנופים פתוחים ובסמוך למקווי מים. השדמית בוחרת לחיות ולקנן בנופי שדות פתוחים באדמות כבדות. שמה העברי ניתן לה על שם השדות, המכונים גם שדמות, ופירוש שמה הלטיני: שוכנת שדות. מזונה מורכב מחרקים מעופפים אותם היא לוכדת באוויר. השדמית מקננת במושבות של עד מאה זוגות יחד, היא מטילה 2-4 ביצים בגומה בקרקע, ושני בני הזוג דוגרים וטורחים בגידול הצאצאים.

© כל הזכויות שמורות רשות הטבע והגנים