צבע הטבע במכתש רמון

לאחרונה הוכרז גן לאומי חדש: צבעי מכתש רמון. זהו מוזיאון גיאולוגי פתוח, החושף בפני המטיילים שלל סלעים ססגוניים ותופעות טבע מרתקות. לטייל בין קירות צבעוניים

יעקב שקולניק
|
ספטמבר 2017
|
שלח כתבה
גן לאומי צבעי מכתש רמון
צילום: צור נצר

איך מגיעים? מכביש מכתש רמון (כביש 40) פונים מזרחה כ-3.5 ק"מ מדרום לכניסה למנסרה (כ-30 מ’ מצפון לסימן קילומטר 88) לדרך עפר חדשה וטובה. קו הפרדה לבן על הכביש אינו מאפשר פנייה שמאלה לבאים ממצפה רמון. הבאים מכיוון זה ימשיכו עוד כקילומטר, ירדו ימינה לדרך עפר ויחזרו בזהירות. 

אופי המסלול: נסיעה ותצפיות 

דרגת קושי: למשפחות 
אורך המסלול: כ-6 ק"מ 
משך הטיול: כשעתיים 
 
הוראות בטיחות: בשל קו הפרדה לבן הפנייה מכביש 40 לדרך העפר המובילה לראש המסלול אפשרית מכיוון דרום בלבד. נועו לאט ובזהירות בין הסלעים. בגן הלאומי חנו רק ברחבות החניה המיועדות לכך. 
 
דרך העפר בגן לאומי צבעי מכתש רמון
צילום: יעקב שקולניק
ראשית דבר

בשנותיה הראשונות ראתה מדינת ישראל במכתש רמון כר להפקת מחצבים. שנים רבות היה המכתש אתר כרייה וחציבה של חד"צ (חרסית דמוית צור) – חומר גלם לייצור לבנים ומוצרים חסיני אש – אולם בעשורים האחרונים הוכרז מרבית שטחו שמורת טבע, ורשות הטבע והגנים פעלה להרחבת שטחי השמורות בו.

המאמצים נשאו פרי: באמצע שנות ה-90 החליטה ממשלת ישראל לצמצם את הכרייה ואת החציבה במכתש, ובתחילת שנות האלפיים נפסקה הכרייה לחלוטין. מאז, יותר מ-15 שנה, פעלו הקרן לשיקום מחצבות ורשות הטבע והגנים בשיתוף המועצה המקומית מכתש רמון לשיקום שטח המכרות והמחצבות. בשיקום פוזרו בשטח אבנים בגדלים שונים ובצבעים מתאימים, הוסדרו ערוצי ניקוז והונחו תשתיות על פי התפיסות האקולוגיות החדשניות ביותר. ואכן היום ניכרים בשטחים המשוקמים זרימה טובה של נגר מי גשם והתחדשות איטית של מערכות חי וצומח.  

לשיקום מכתש רמון הכין משרד האדריכלים ברוידא-מעוז לרשות הטבע והגנים תוכנית-אב להקמת גן לאומי גיאולוגי בלב המכתש, שינצל את המחשופים שיצרו המכרות להמחשת תופעות גיאולוגיות, ובתום עבודות השיקום הפך המכתש כולו לשמורת טבע מדברית ולגן גיאולוגי. בגן אזורי פעילות תיירותית ושטחים מוגנים, ובמרכזו גן לאומי חדש – גן לאומי צבעי מכתש רמון. הגן הלאומי משתרע על פני 1,132 דונם והוא חושף תופעות גיאולוגיות מרתקות ומרהיבות עין.  בלב הגן הלאומי נסללה דרך חדשה, עבירה לכל כלי רכב. 

 
מחשופי סלע צבעוניים נחשפים בקירות לעיני המבקרים בגן לאומי צבעי מכתש רמון
צילום: צור נצר
טיול ברכב פרטי: מכביש 40 לחניון בארות

נתיב התנועה בגן לאומי  צבעי מכתש רמון מחבר את כביש 40 לחניון בארות. אורכו כ-6 ק"מ והוא מסומן בסימון שבילים כחול. לאורך הדרך נבנו רחבות חניה ובצדן נקודות תצפית על הסביבה. מלבד נסיעה ברכב, מהציר יוצאים גם שבילי רכיבה לאופני הרים. גם בתחנות אחרות תגלו שלל צבעים וגוונים ותופעות גיאולוגיות מעניינות. בכניסה לשביל מוצבים שני לוחות גיר אפור מתצורת מוחילה, והם יוצרים מעין פירמידה. לידם ניצב חלק מתכת ממפעל ייצור הלבנים שפעל שם (במקום זה מתוכננת מבואה).

מחצבה בגובה העיניים: מהרחבה, כ-2.5 ק"מ מהכניסה, אפשר להבחין בקיר מחצבה המתנשא אל מול המבקר. כאן אפשר להתרשם מהסלעים בעלי הצבע הסגול כהה של תצורת משחור, המורכבים בעיקר מתחמוצות ברזל ואלומיניום. 

המפעל: כ-400 מ’ מהמטמורות מציין סלע גדול בלב הדרך צומת דרכים. מימין לצומת נראה מעין צינור ענק. אפשר להחנות את הרכב בקרבתו. בעבר שימשו סלעי תצורת משחור חומר גלם לתעשיית לבנים חסינות אש, והצינור הענק הוא התנור שנותר מן המפעל. בעתיד מתכננים לבנות כאן מרכז מבקרים ומוזיאון מאובנים, אך גם היום המקום מרשים מאוד. סמוך למפעל מתרוממת דיונת הירח, הבנויה מהחול הססגוני והמרהיב של תצורת חתירה. 

 
שרידי התנור של מפעל לתעשיית לבנים בגן לאומי צבעי מכתש רמון
צילום: צור נצר

המכרה: מהצומת שמול המפעל יורדת דרך עפר כבושה אל מכרות החד"צ. המכרה נכרה עד אופק מי התהום, ובחורף נוצר בו אגם על פי רוב. אפשר לצפות במכרה (ובחורף גשום גם באגם) מרחבת החניה, כ-400 מ’ אחרי הצומת.

חאן בארות: חאן בארות בלב מכתש רמון הוא אתר לינת לילה מוסדר בהפעלת רשות הטבע והגנים. יש בו משטחי לינה וסככות ללינה תחת כיפת השמיים, שני אוהלים בדוויים גדולים מחוממים ומצוידים במזרנים, וביתני אירוח מאובזרים לשישה אנשים. כמו כן יש בו שירותים ומקלחות עם מים חמים, סככות אוכל, מַצלים (מנגל), פינות למדורות (אפשר לקנות בחניון חומר בערה), ונקודות חשמל ותאורת שטח. 

 
תצפית הנשרים

תצפית הנשרים נמצאת מצפון לכביש 40, כ-800 מ’ מדרום לכניסה למנסרה. זהו אזור של מחצבות קאולין, שפעלו בו עד שנת 2001 ושוקמו. קאולין הוא מינרל חרסיתי רך, לבן בדרך כלל, שנרבד לפני כ-160 מיליון שנה. כשהקאולין סופח מים הוא מתגמש, וכשאופים אותו בתנור הוא מתקשה מאוד. בזכות תכונות אלו הוא נעשה מרכיב חשוב בתעשיות כגון קרמיקה, תרופות, לבני בנייה, נייר, קוסמטיקה, ועוד. 

התצפית צופה על המחצבה המשוקמת. איור פנורמי בה מראה את השטח לפני השיקום ואחריו. המצפור משקיף גם על תחנה להאכלת נשרי מכתש רמון. מדי פעם בפעם מניחים פגרים בתחנה ונשרים החגים ממעל מאתרים את הפגרים ויורדים להיזון מהם. 

הנשרים בישראל הם בסכנת הכחדה חמורה היום, וברוב אזורי הארץ מספרם הולך ופוחת, בעיקר בגלל מעשים ידי אדם: הרעלות, התחשמלות, זמינות מועטת ואיכות נמוכה של מזון, וציד לא חוקי. רשות הטבע והגנים בסיוע גופים אחרים פועלת רבות בעניין זה: היא מספקת לנשרים מזון נקי מרעלים, מתקינה קווי חשמל בטוחים (בסיוע חברת החשמל), משחררת פרטים מגרעין הרבייה בשבי, ועוסקת בפעולות חינוך והסברה על חשיבות השמירה על הנשרים. 

מול התצפית נמצא אתר אבן, רוח, מים, ובו אבני חול צבעוניות ובור מחצבה שנשאר פתוח ומתמלא מים לאחר גשמי החורף. מכאן אפשר לצעוד במסלול קצר ומהנה אל המנסרה, מהלך כקילומטר (סימון שחור).  

 
נשרים בתחנת האכלה בנגב
צילום: ערן היימס
© כל הזכויות שמורות רשות הטבע והגנים